רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
61720-01-16
06/07/2016
|
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. גלית חדד
2. שלמה אליהו חדד
|
משיבים:
1. איל המאירי
2. ליאור המאירי
3. גלילה המאירי
4. יחזקאל המאירי
5. לי המאירי
6. עדי המאירי
|
| החלטה |
ביום 16.9.15 ניתן נגד המבקשים פסק דין בהיעדר התייצבות לדיון הוכחות. המבקשים ביקשו ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. ביום 1.12.15 החליט בית משפט השלום בחיפה (סגנית הנשיא השופטת אילת דגן) לבטל את פסק הדין כנגד הפקדת מלוא סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה, שכ"ט עו"ד, הוצאות משפט והוצאות הבקשה לביטול פסק הדין בסך כולל של 71,614 ₪ עד יום 1.1.16. בקשת רשות הערעור המקורית כללה גם בקשה לגבי חלק מהחלטה זו, הוא החלק העוסק בהתניית ביטול פסק הדין בהפקדת סכום החוב וההוצאות, אך הבקשה נדחתה לגבי החלטה זו בהחלטתי מיום 13.6.16.
ביום 31.12.15, יום לפני מועד ההפקדה, המבקשים הגישו לבית המשפט קמא בקשה לביטול סכום ההפקדה ולחילופין הפחתתו והמרתו בערובה של צד ג'. בית המשפט קמא נתן החלטתו באותו יום, לפיה הגשת הבקשה יום אחד לפני מועד ההפקדה היא נדבך נוסך בזלזול המבקשים בבית המשפט ובצד השני "אף לא ראיתי תצהיר או כתב ערובה של צד ג' המוכן לערוב לסכום". לפנים משורת הדין הותר למבקשים להפקיד ערבות בנקאית צמודה חלף הפקדת מזומן, עד 10.1.16.
ביום 3.1.16 הגישו המבקשים בקשה נוספת לביטול סכום ההפקדה ולחילופין הפחתתו לסך 5,000 ₪. על כך החליטה השופטת המלומדת שהבקשה נדחית.
דהיינו, המצב הוא שעל חובת ההפקדה כנגד ביטול פסק הדין אין עוד ערעור. המבקשים טוענים, כי לאור מצבם הכלכלי והבריאותי, אין ידם משגת את סכום ההפקדה או כל חלק ממנו, ולכן מן הראוי להמירו בערבות צד ג'. החלטה בענין זה היא בשיקול דעת הערכאה הדיונית, ואין לתת בגינה רשות ערעור (רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה).
מצבם הכלכלי של המבקשים, כמו גם מצבם הבריאותי, הם חלק מהשיקולים שהיה על המבקשים להעמיד בפני בית המשפט בבקשה המקורית לביטול פסק הדין. נימוקים אלה נבחנו על ידי הערכאה הדיונית, אשר קבעה שלא הוגשו תצהירים וכתבי ערובה של צדדי ג'. מטעם המבקשים הוגשו תצהירים סתמיים המאמצים את האמור בבקשה, שלא כללה פירוט חשבונות הבנק והצגת דפי החשבון, אלא רק מכתב בכתב יד של רו"ח לפיו הכנסתה נטו של המבקשת 2, מתווכת במקצועה, היתה 5,200 ₪ לחודש. אלו אינן ראיות מספיקות לכך שמצבם הכלכלי של המבקשים אינו מאפשר להם לעמוד בתנאי ההפקדה, וזאת אל מול חובתם לשלם עבור שכירות הדירה שבגינה נתבעו, ודרך ניהול ההליכים על ידם, כפי שפורט בהחלטה שעליה אין עוד ערעור. אציין, שגם בבית משפט זה נדחתה הבקשה לפטור מעירבון בהיעדר פירוט על מצבם הכלכלי של המבקשים. על כן, בדין נתקבלה הבקשה השניה רק בגדר המרת ההפקדה לערבת בנקאית. ערבות בנקאית משמעה, שלא המשיבים יתנו למבקשים אשראי נוסף, אלא בנק, המיומן בבחינת סיכוני אשראי, ואם ימצא שיש בידי המבקשים להחזיר את הכספים הנדרשים, ייתן ערבות בנקאית.
ההחלטה השלישית של בית המשפט קמא מיום 3.1.16 היא אמנם לקונית ובלתי מנומקת, אך מבחינת הבקשה עולה שזו בקשה זהה לבקשה הקודמת, למעט הסכמת המבקשים לחילופין, להפקדת 5,000 ₪, וצירוף תצהירים של חברים וקרובים (בהם אחת הנקראת "גב' זהבה" ללא שם משפחה) שהמבקשים פנו אליהם והם לא יכולים לעזור למבקשים. אין בבקשה זו נימוקים נוספים, ואני מקבל את טענת המשיבים, שמדובר בבקשה לעיון מחדש בהחלטה שניתנה, שאין לקבלה (רע"א (חיפה) 31071-02-14 מאירפלד נ' שטירון). על כן, אין החלטה מצדיקה רשות ערעור.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה בסך 5,850 ₪. המזכירות תעביר למשיבים סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר למבקשים את היתרה.
ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ו, 06 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
