פ' נ' א.א. ארומה ביג קריות בע"מ

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע), מיום 17/08/16 בתא"מ 19719-03-16 שהוגשה על ידי מר י.פ. (להלן: "המבקש") לאחר שבית משפט קמא את בקשת א.א. ארומה ביג קריות בע"מ (להלן: "המשיבה") לביטול פסק דין שניתן כנגדה בהעדר הגנה, לפיו חויבה המשיבה לשלם למבקש סך של 31,307 בגין נזקים שנגרמו למבקש לטענתו. כן חויבה המשיבה לשאת בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דינו בסך של 3,662 ₪.

הרקע לבקשת רשות הערעור

2.המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה כספית, במסגרתה טען, כי ביום 25/08/15 רכש המבקש סלט אצל המשיבה, כאשר תוך כדי אכילת הסלט נגס המבקש בחפץ זר קשה אשר התברר כבורג מתכת ואשר הסב לו נזק(להלן: "האירוע").

3.אין מחלוקת, כי כתב התביעה נמסר למשיבה כדין והמשיבה לא הגישה כתב הגנה מטעמה. לאור האמור, הגיש המבקש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וביום 17/05/16 נעתר בית משפט קמא לבקשת המבקש, קיבל את התביעה במלואה וחייב את המשיבה בתשלום נזקו הנטען של המבקש.

4.מאחר שהמשיבה לא שילמה את החוב, הגיש המבקש ביום 23/06/16 את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

5.ביום 07/07/16 הגישה המשיבה "בקשה לביטול פסק דין , לעיכוב הליכי הוצל"פ ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה". במסגרת בקשתה טענה המשיבה, כי מההיבט הפורמאלי, זכאי היה המבקש לעתור למתן פסק דין בהעדר הגנה. ואולם, לטענת המשיבה, מקרה זה הינו אחד המקרים החריגים שמצדיקים ביטול פסק הדין, שכן לא הייתה בכוונתה של המשיבה להפגין כל זלזול בתביעתו של המבקש. המשיבה טענה, כי אי הגשת כתב ההגנה מטעמה נבע מכך שהמדובר בתביעה המכוסה בפוליסת ביטוח צד ג' בחברת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, כאשר בתום לב, הטיפול בתביעה "נפל בין הכיסאות", בינה לבין חברת הביטוח.

לגופו של עניין ובאשר לסיכויי ההגנה טענה המשיבה, כי סכום הנזק שנתבע על ידי המבקש מתבסס על הצעת מחיר של רופא שיניים, ולא על קבלות בדבר עלות הטיפולים שנעשו. נטען, כי ממסמך זה עולה ספק, אם הנזקים הנטענים לשיניים נגרמו כתוצאה מהאירוע הנטען ואם לאו ומשכך ראוי לדון בתביעה לגופה.

6.המבקש הגיש תגובה לבקשת המשיבה לביטול פסק הדין, וטען, כי בניגוד לטענת המשיבה, כבר בתחילת הדרך זלזלה המשיבה במבקש והביעה דעתה לפיה המבקש מנסה לסחוט כספים מאת המשיבה. המבקש טען, כי טרם הגשת התביעה, הצדדים קיימו ביניהם הליך משא ומתן ארוך בן מספר חודשים, במהלכם גררה המשיבה את רגליה, לא נתנה מענה לפניות המבקש וכן דחתה את טענותיו כי נגרם לו נזק.

7.ביום 19/07/16 הגישה המשיבה תשובה לתגובת המבקש, בה חזרה המשיבה על טענותיה והוסיפה לראשונה תמליל שיחות שהתקיימו בין המבקש למשיבה, ואשר נסובו סביב שאלת הפיצוי לו זכאים המבקש ואשתו בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בעקבות האירוע.