רע"א 6119/16

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.7.2016 ברע"א 11285-05-19 (כב' השופטת ש' רנר), בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקשת על החלטותיו מיום 10.3.2016 ומיום 12.4.2016 ועל פסק דינו מיום 23.4.2016 של בית משפט השלום בירושלים ברע"צ 13132-03-16 (כב' סגן הנשיא ג' ארנברג), בגדרם נדחתה בקשת רשות ערעור המבקשת על החלטת לשכת ההוצאה לפועל בקריות מיום 24.2.2016 בתיק מס' 03-19591-07-3 (כב' הרשם ע' שורק; להלן: הרשם בקריות). 

           עניינה של הבקשה הוא באופן ביצוע הוראותיו של בית משפט השלום על-ידי רשם ההוצאה לפועל לעניין קביעת סנקציות בהליך של ביזיון למקרה של אי-ציות המשיב להוראות שניתנו לו בהליך ההוצאה לפועל שמתנהל נגדו.

השתלשלות העניינים שקדמה להליכים שביסוד הבקשה דנא

1. ביום 1.8.2007 פתחה המבקשת נגד המשיב תיק בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים (להלן: התיק). במסגרת ההליכים בתיק ולבקשת המבקשת, הובא המשיב ביום 7.9.2015 בצו הבאה ללשכת ההוצאה לפועל בקריות (היא הלשכה הסמוכה למקום מגוריו; ראו: רע"א 208/15 סיירוקס ישראל בע"מ נ' אבו ג'בל (26.4.2015)) לצורך חקירת יכולת, וזאת לאחר שלא הגיש תשובות לשאלון ומסמכים כפי שהורתה לשכת ההוצאה לפועל. בתום חקירת היכולת שנערכה למשיב במעמד צו ההבאה, נתן הרשם בקריות החלטה בה קבע צו תשלומים עבור המשיב. כלפי החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום בירושלים (רע"צ 23670-09-15), בגדרה הלינה על האופן המצומצם בו התנהלה חקירת היכולת, וכן השיגה על סבירות החלטתו של הרשם בקריות שלא כללה סנקציה למקרה שהמשיב לא יפעל לפי הצו האמור.

           ביום 28.10.2015 פסק בית משפט השלום בבקשת רשות הערעור, כמו גם בערעור עצמו (להלן: פסק הדין החלוט). פסק הדין החלוט, אשר אינו נתון במחלוקת אך עומד בבסיסם של ההליכים שקדמו לבקשת רשות הערעור שבפנַי, מורה, בין היתר, כדלקמן:

"צו ההבאה בתיק זה יבוצע שנית, ללא צורך בתשלום אגרה. במעמד הבאת המשיב – החייב – בפני רשם ההוצל"פ תיערך לו חקירה מקיפה. בסיומה של החקירה יחויב החייב להפקיד סכום שלא יפחת מ-2000 ש"ח להבטחת הגשת שאלון ומסמכים מצדו ללשכת ההוצל"פ בירושלים וכן להבטחת התייצבותו לחקירת יכולת ללשכת ההוצל"פ בה מתנהל התיק (לשכת ההוצל"פ בירושלים), לאחר מכן לכשיזומן. רשם ההוצל"פ שבפניו יובא המשיב יחליט מה תהיה הסנקציה אם החייב לא יבצע את ההפקדה כאמור (מספר ימי המאסר בשל בזיון בית ההוצל"פ)".

           באותו היום הגישה המבקשת לבית המשפט השלום בקשה להבהרה, במסגרתה עתרה שבית המשפט יציין באופן מפורש כי בהינתן שהמשיב לא יבצע את ההפקדה המוזכרת בפסק הדין החלוט, "יחליט רשם ההוצאה לפועל שבפניו יובא המשיב בדבר מספר ימי המאסר שיוטלו על החייב מכוח פקודת ביזיון בית המשפט ובהתאם להוראות 69יג(ג) ו-3א(ג) לחוק ההוצאה לפועל". בהחלטה שניתנה אף היא ביום 28.10.2015, אישר בית משפט השלום כי הליכי הביזיון הם לפי הוראות הסעיפים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: החוק) שהזכירה המבקשת.

הליכים שביסוד הבקשה דנא

2. בהמשך לאמור לעיל, הובא המשיב בצו הבאה נוסף בפני הרשם בקריות ובוצעה חקירת יכולת מקיפה בעניינו. בהחלטתו מיום 24.2.2016, ובהתאם להוראות פסק הדין החלוט, הורה הרשם בקריות למשיב להפקיד תוך שבעה ימים סך של 2000 ש"ח כערבון להבטחת הגשת תשובות לשאלון ומסמכים בתיק, כמו גם להבטחת התייצבותו לחקירת יכולת עתידית, ככל שתהיה כזו. עוד נקבע, כי במקרה שהמשיב לא יפקיד את הערבון בתנאים האמורים, יקבע רשם ההוצאה לפועל המטפל בתיק את הסנקציה לכך על-פי מה שנקבע בפסק הדין החלוט.