אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 41759-08-15 צח אורני בע"מ נ' רמות קציר לבניין ופיתוח בע"מ ואח'

רע"א 41759-08-15 צח אורני בע"מ נ' רמות קציר לבניין ופיתוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 08/11/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
41759-08-15
27/10/2015
בפני השופט:
רון שפירא - סגן נשיא

- נגד -
מבקשת:
צח אורני בע"מ
עו"ד גדי אלבז
משיבים:
1. רמות קציר לבניין ופיתוח בע"מ
2. עאמר מואסי
3. וליד עתאמנה
4. עאסליה למסחר כללי ותובלה בע"מ

עו"ד מוחמד קעדאן
עו"ד מחמוד ח'לאילה
החלטה
 

 

הרקע לבקשת רשות הערעור:

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט יעקב גולדברג, להלן: "בית משפט קמא") מיום 9.7.15 לפיה נדחתה בקשה למינוי כונס נכסים שהוגשה על ידי המבקשת וכן על החלטת בימ"ש קמא מיום 13.8.15 לפיה נדחתה שוב בקשה לתפיסת אותו נכס שהוגשה לאחר שניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המשיבה 1 (הנתבעת 1 שם).

המבקשת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בייצור, השכרה ומכירה של מאזני גשר. המבקשת מכרה למשיבה 1 את מאזני הגשר שבנדון על פי הסכם מכירה שנחתם ביום 26.1.14 ותוקן ביום 30.1.14. המשיב 2 היה בעת המכירה מנהלה ובעליה של המשיבה 1 ואף חתם על כתב ערבות אישית לחובות המשיבה 1 ואילו המשיב 3 הינו בעליה הנוכחיים של המשיבה 1. לאחר שהמאזניים הותקנו בחצרי המשיבה 1 חוללו שלושה מן השיקים הדחויים ששולמו למבקשת בגין מכירת המאזניים והמבקשת הגישה נגד המשיבים תביעה כספית בסדר דין מקוצר במקביל לבקשה למינוי בא כוחה של המבקשת ככונס נכסים למאזניים, לשם תפיסה ואחסנה שלהם עקב קשיים כספיים אליהם נקלעו המשיבים וחשש של המבקשת כי המשיבים יבריחו או יממשו את המאזניים. המשיבה מס' 4 (צד ג' בבימ"ש קמא) הינה חברה פרטית אשר רכשה את נכסיה של המשיבה 1, ובהם גם המאזניים שבנדון. יצוין כי בהסכם המכירה של המאזניים בין המבקשת למשיבה 1 צוין כי מוסכם בין הצדדים כי הציוד יישאר בבעלות החברה (המבקשת) וזאת עד לתשלום מלוא התמורה עפ"י ההסכם (סעיף ז.3. להסכם).

בהחלטתו מיום 9.7.15 דחה בימ"ש קמא את בקשת המבקשת למנות את בא כוחה ככונס נכסים של המאזניים. באותה החלטה נקבע כי סעד של מינוי כונס נכסים נחשב סעד רב עצמה העלול לגרום פגיעה חמורה בזכות הקניין של האדם הטוען לזכות בנכס. כן נקבע כי המבקשת לא הראתה בסיס מספיק להענקת הצו. נקבע כי המבקשת לא שעבדה את מאזני הגשר והסתפקה בהחתמת בעלי המשיבה דאז, המשיב 2, על ערבות אישית. עוד נכתב כי המבקשת אף לא הגישה תביעה לפסק דין הצהרתי לגבי בעלותה על מאזני הגשר. על כן, נקבע כי קבלת טענת המבקשת כי שמורה לה זכות קניינית בנכס שמכרה עד השלמת אחרון התשלומים בעבור הנכס, אפשר שכוחה יפה כלפי הצד לשני לעסקה, אולם היא תניה חוזית שאינה יכולה להחליף שעבוד כדין בכל הנוגע לזכותו של צד שלישי שרכש את הנכס. עוד נכתב כי הדבר נכון מקל וחומר משהמשיבה 3 הספיקה לשלם למעלה ממחצית חובה בגין רכישת המאזניים. כמו כן, המבקשת לא הראתה כי צד ג' (המשיבה 4 כאן) ידעה על תנאי הסכם המכירה עם המבקשת או על מצב התשלומים על פיו.

בימ"ש קמא קבע עוד בהחלטה מיום 9.7.15 כי בהקשר הנוכחי עילת התביעה של המבקשת (התובעת שם) נגד המשיבים היא במהותה עילה כספית ולא עילה קניינית והסעד שהיא מבקשת ביחס למאזני הגשר אינו צריך להיות שונה מכל נכס אחר שיכול להבטיח את מימוש פסק הדין בתביעה הכספית, ככל שהמבקשת תזכה בו. נקבע כי מן הראיות הלכאוריות שהוצגו על ידי צד ג' ואשר לא נסתרו על ידי המבקשת, מאזני הגשר הועברו לחזקת צד ג' כבר בספטמבר 2014 ומאחר שהנכס הועבר מידי המשיבה אין עוד חשש כי היא עצמה תעלים אותו או תזיק לו. לכן מצבה הכלכלי של המשיבה איננו רלוונטי. צד ג' הודיעה כי המאזניים מצויים בחזקתה וכי היא משתמשת בהם לצרכי עיסוקה. אין טענה כי מצבה הכלכלי אינו תקין ואין בסיס לחשש, ודאי שלא ממשי, כי צד ג' תשמיד או תזיק למאזני הגשר או תעלים אותם. ממילא, נקבע, ככל שצד ג' תעלים את הנכס או תזיק לו, תוכל המבקשת לתבוע מצד ג' את נזקיה. מעבר לכך, נכתב, צד ג' טוענת וטענתה מקובלת על בימ"ש קמא, כי מינוי כונס נכסים על מאזני הגשר יגרום לה נזק כלכלי ממשי כיוון שמאזני הגשר חיוניים לעיסוקה בתחום מכירת מתכות ורכישתן.

בימ"ש קמא כתב בהחלטתו כי הפגיעה בצד ג' כתוצאה ממינוי כונס הנכסים עשויה להיות גדולה הרבה יותר מן הנזק שייגרם, אם בכלל, למבקשת אם לא ימונה כונס נכסים. נכתב כי מתן הסעד המבוקש עלול לפגוע פגיעה חמורה בפעילותה העסקית של צד ג' וזאת בעת שצו שפגיעתו פחותה, כגון צו האוסר על צד ג' לבצע דיספוזיציות בנכס, עשוי לשרת את עניינה במידה דומה אם לא זהה. גם טענת השיהוי שבפי צד ג' התקבלה ונכתב בהחלטה כי מועדי הפירעון של שלושת השיקים שחוללו על ידי המשיבה היו באוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2014, אך בקשתה "הדחופה" של המבקשת הוגשה רק ביום 11.5.15, למעלה מחצי שנה לאחר מועד הפירעון של אחרון השיקים שחוללו וראוי היה שהמבקשת תפעל להגנה על זכויותיה במועד מוקדם יותר. על כן, לאור המפורט, נדחתה בקשת המבקשת למינוי כונס נכסים על מאזני הגשר הנמצאים בחזקתה של צד ג'.

ביום 13.8.15 לאחר שניתן ביום 12.8.15 פסק דין נגד המשיבה 1 (הנתבעת 1 שם) בלבד וזאת בהעדר הגנה הגישה המבקשת בקשה לתפיסת מאזני הגשר המצויים אצל צד ג'. בהחלטה מיום 13.8.15 קבע בימ"ש קמא כי פסק הדין שניתן נגד המשיבה 1 בהעדר הגנה אינו משנה את מאזן השיקולים שעמדו ביסוד החלטתו מיום 9.7.15 לדחות את הבקשה למינוי כונס נכסים על מאזני הגשר המוחזקים בידי צד ג' ולכן הבקשה נדחתה. נגד החלטות אלה הוגשה בקשת רשות הערעור שבנדון.

טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור:

המבקשת טוענת כי ההחלטה מיום 13.8.15 ניתנה תוך התעלמות ממה שנאמר בדיון שהתקיים ביום 26.5.15 (שם טען ב"כ המשיב 3 שכיום אין פעילות במשיבה 1 והיא נקלעה לקשיים כספיים ולחובות ובמסגרת התחשבנות עם ספק של החברה מהצפון המאזניים נרכשו על ידי אותו ספק); תוך התעלמות ממה שנאמר בבקשה מיום 13.8.15; ותוך התעלמות ממצב הדברים שהוצג לבית המשפט קמא הן בבקשה לכינוס נכסים מיום 11.5.15 והן בתגובות ובקשות שהוגשו בתיק בימ"ש קמא.

לטענת המבקשת, לא עומדת לצד ג' תקנת השוק. נטען כי מאזני הגשר נושאים לוגו של המבקשת בצדם וכי צד ג' הינו ספק ברזל של המבקשת מזה שנים וככזה היה לכל הפחות צריך לבדוק מול המבקשת האם הצהרות המשיבה 1, לפיהן היא הבעלים הבלעדי של המאזניים והם נקיים מכל שעבוד וזכויות צד ג', הינן נכונות, זאת כאשר צד ג' מודעת למקור הציוד ונמצאת בקשר שוטף עם המבקשת. נטען כי צד ג' לא הוכיח כי הינו עומד בתנאי תקנת השוק ולכן לאחר שניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המשיבה 1 מאזן השיקולים היה צריך להיות מוכרע לטובת המחזיק בהסכם הכולל תניית בעלות – המבקשת. נטען כי הסכם מכירת המאזניים מהמשיבה לצד ג' נועד כדי לחמוק מתשלום החוב שהמשיבה 1 חייבת למבקשת.

המבקשת טוענת כי בהתאם להסכם המכר מיום 26.1.14 הוסכם בין המבקשת למשיבה 1 כי המאזניים יישארו בבעלות המבקשת וזאת עד לתשלום מלוא התמורה על פי ההסכם והלקוח יישא במלוא האחריות כבעלים של הציוד וזאת ממועד אספקת הציוד. נטען כי מאחר שהמשיבה 1 לא שילמה את התמורה המלאה בגין רכישת מאזני הגשר ובהתאם לאמור בהסכם המכר, מאזני הגשר הינם בבעלות המבקשת. נטען כי הבסיס לבקשת כינוס הנכסים כלל את זכויותיה של המבקשת במאזניים בהתאם להסכם המכר ואת מצבה הפיננסי של המשיבה 1. כן נטען כי בעת מתן ההחלטה היה על בימ"ש קמא להתחשב באי יכולת מימוש פסק הדין שיינתן נגד המשיבה 1.

לטענת המבקשת צד ג' לא הוכיחה כי היא עומדת בארבעת התנאים המצטברים המופיעים בסעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המכר") לשם עמידה בתקנת השוק. נטען כי צד ג' לא הוכיחה כי שילמה את התמורה שנקבעה בהסכם המכר או כל תמורה אחרת. כמו כן, נטען כי צד ג' פעלה בחוסר תום לב שכן ידעה שהמשיבה 1 או המשיב 3 חייבים כספים למבקשת בגין תשלום מאזני הגשר.

עוד טוענת המבקשת כי פסק הדין שניתן נגד המשיבה 1 הינו הליך מכונן המשנה את כלל השיקולים העומדים בפני ביהמ"ש למינוי כונס נכסים ולאחר פסק הדין תפקידו של כונס הנכסים לפעול לביצוע פסק הדין ולשמש חלופה אפקטיבית להליכי הוצאה לפועל מקום בו אלו אינם צפויים להביא לתוצאה של ממש. נטען כי החלטות בימ"ש קמא מאריכות את הליכי ביצוע פסק הדין, עת המחלוקות הקיימות בין המבקשת לצד ג' תוכרענה בלאו הכי בבימ"ש. כן נטען כי נוכח הצגת טענות המבקשת וטענות צד ג' בפני בימ"ש קמא היה על בימ"ש קמא להכריע בעניין הבעלות במאזני הגשר.

המשיב מס' 3 טוען כי דין בקשת רשות הערעור להידחות שכן לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטות בימ"ש קמא ובקשת הערעור אינה מעלה כל טיעון שמצדיק התערבות בהחלטות אלה. כן נטען כי המבקשת עשתה דין לעצמה ועד היום לא טרחה לשלם את ההוצאות שנפסקו במסגרת החלטת בימ"ש קמא ולכן אין לראותה כמי שבאה לשערי בימ"ש זה בניקיון כפיים. המשיב 3 מצטרף לטיעוני המשיבה 4 במסגרת תגובתה לבקשת רשות הערעור. כן טוען המשיב 3 כי מדובר בסעד קיצוני שלא יינתן כדבר שבשגרה, במיוחד כאשר הוא עלול לגרום לפגיעה בזכות יסוד בסיסית שהיא זכות הקניין, לכן יש לעשות שימוש בכלי זה בזהירות המתחייבת. נטען כי המבקשת מצאה לנכון לפנות בתביעה כספית בצירוף בקשת מינוי כונס נכסים רק חצי שנה אחרי חילול השיק הראשון של המשיבה 1 ועובדה זו משמיטה את הבסיס המשפטי תחת טענתה כי מדובר בסעד מתבקש ודחוף. נטען כי נימוקים אלה יפים גם להחלטתו השנייה של בימ"ש קמא וכי הבקשה השנייה הוגשה בניגוד לתקנות ולא צורף לה תצהיר ומכל מקום בימ"ש קמא בחן אותה ומצא כי אין מקום להיעתר לה בנסיבות העניין.

המשיבה מס' 4 (צד ג' בבימ"ש קמא) טוענת כי יש להורות על דחיית הבקשה ומדגישה כי למרות הזמן שחלף מיום מתן ההחלטה הראשונה (9.7.15) אשר דחתה את בקשתה של המבקשת לא ראתה המבקשת לנכון לשלם לידי המשיבה את סכום ההוצאות שהושתו עליה במסגרת ההחלטה הנ"ל. נטען כי המבקשת עושה דין לעצמה והדבר אף מצביע על העדר יכולת להיפרע ממנה ככל שיוטלו הוצאות נוספות נגדה. עוד נטען כי בימ"ש קמא דחה את הבקשה הראשונה למינוי כונס תוך שהטעים את דחיית הבקשה בנימוקים מוצדקים במסגרת החלטה ארוכה ומנומקת. בימ"ש קמא קבע בהחלטתו כי המבקשת לא שיעבדה את המאזניים ואף לא הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי לגבי בעלותה על מאזני הגשר. נקבע כי התניה החוזית שבחוזה אינה יכולה להחליף שעבוד כדין בכל הנוגע לזכותו של צד שלישי שרכש את המאזניים. עוד נקבע כי המבקשת לא הראתה ולו לכאורה כי המשיבה 4 ידעה על תנאי הסכם המכירה או על מצב התשלומים על פיו. כן נקבע כי עילת התביעה נגד המשיבים הינה במהותה עילה כספית ולא עילה קניינית. נקבע כי מן הראיות שהוצגו על ידי המשיבה ואשר לא נסתרו על ידי המבקשת מאזני הגשר הועברו לחזקתה כבר בספטמבר 2014 כך שאין כל חשש שתעלים את הנכס או תזיק לו. אין טענה כי מצבה הכלכלי של המשיבה אינו תקין ואין בסיס לחשש כי המשיבה תשמיד את הנכס או תזיק לו או תעלים אותו. כן נקבע כי מינוי כונס נכסים על מאזני הגשר יגרום למשיבה נזק כלכלי ממשי כיוון שמאזני הגשר חיוניים לעיסוקה והפגיעה במשיבה כתוצאה מהצו גדולה הרבה יותר מן הנזק שייגרם למבקשת, אם בכלל, אם לא ימונה כונס. עוד נקבע כי השיהוי בהגשת הבקשה "הדחופה" מצדיק היענות לטענת המשיבה בדבר שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. המשיבה 4 טוענת כי הנימוקים דלעיל מתווספים לנימוקים שהועלו בתגובת המשיבה לרבות הטענה המקדמית שהועלתה על ידה בכל הנוגע לסייגים למינוי תופס נכסים ובאשר לזהותו של תופס הנכסים המבוקש. המשיבה 4 טוענת כי משלא הוצע אדם שיתמנה ככונס נכסים ולאור תקנה 387ג' שלפיה ב"כ המבקשת לא היה יכול לשמש כתופס נכסים לנוכח הקשר האישי והמקצועי בין המבקשת ובינו, נשמט הבסיס מתחת לבקשתה הראשונה של המבקשת.

באשר לבקשה השנייה של המבקשת טוענת המשיבה 4 כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר ובניגוד לדין. נטען כי בצדק דחה בימ"ש קמא את שתי הבקשות שהוגשו מטעם המבקשת, כי החלטותיו של בימ"ש קמא מנומקות ובמסגרתן נשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים לדיון בסעד חמור ודרסטי שכזה. כן נטען כי החלטות בימ"ש קמא ניתנו לא לפני שהונחו בפניו ראיות הצדדים, כל שכן, לא לפני שבחן לעומק את מלוא השיקולים הרלוונטיים בפסיקה למתן סעד רב עוצמה שכזה, לרבות מאזן הנוחות, יסוד ההכבדה והשיהוי הניכר בנקיטה בהליך זה. על כן, נטען כי אין מקום לשנות מהחלטות בימ"ש קמא ואין טעם המצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטות אלה.

עוד טוענת המשיבה 4 כי היא אינה צד להליך המתנהל בפני בימ"ש קמא בין המבקשת לבין שאר המשיבים. היא איננה נתבעת ולא הופנה כלפיה כל סעד. נטען כי אין התובענה מגלה כל טענה או עילה או יריבות נגד המשיבה 4 והיא איננה צד רלוונטי לבירור התביעה כאשר מדובר בסכסוך כספי בין המבקשת למשיבים, שהמשיבה 4 איננה צד לו. נטען כי עילת התביעה נגד המשיבים 1 – 3 הינה עילה כספית ולא קניינית והמבקשת אף לא הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לבעלותה הנטענת והמוכחשת על ידי המשיבה בנכס המדובר. נטען כי המבקשת ניסתה להשיג מהדלת האחורית סעדים דרסטיים נגד המשיבה 4 והיא ממשיכה לנסות אף בפני בימ"ש זה, זאת על אף שהמשיבה אינה צד להליך. נטען כי ככל שלמבקשת טענות נגד המשיבה, סלולה בפניה הדרך לנקוט בהליך המתאים בפני הפורום המתאים ואין בבקשות שהוגשו בפני בימ"ש קמא כדי להצדיק סטייה מסדרי הדין. לכן נטען כי אין לפגוע בזכותה הקניינית של המשיבה בנכס ויש לדחות את הבקשה.

המשיבה 4 טוענת כי בקשות המבקשת אינן עומדות באמות המידה המחמירות הנדרשות למינוי כונס וכי אין במתן פסק הדין נגד המשיבה 1 כדי להשפיע על בקשת המבקשת, כאשר מתן סעד רב עוצמה שכזה יביא בהכרח לפגיעה ממשית בקניינה של המשיבה, לנזק כספי ולפגיעה בפעילות העסקית של המשיבה 4. נטען כי אין ומעולם לא היה בכוונת המשיבה 4 להעלים או להשמיד את מאזני הגשר, שכן אלה משמשים אותה לצרכי עיסוקה באופן שוטף. נטען כי בנסיבות העניין מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבה 4. כן נטען כי איתנותה הכלכלית של המשיבה 4 ידועה היטב למבקשת ולא נטענה כל טענה כי מצבה הכלכלי של המשיבה אינו תקין. לכן נטען כי בהעדר חשש לפגיעה ניכרת בערכם של מאזני הגשר ומשלא מתקיים חשש להשמדתם או העלמתם על ידי המשיבה ומשלא הוכח כי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או ביצוע פסק הדין, יש לדחות את הבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ