רע"א 37577-12-14 נוף חי ניהול ונכסים (1986) בע"מ נ' דלתון עבודות אלומיניום בע"מ

1.לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות מבלי שיהיה צורך בתשובה כלל. לטעמי החלטת בית המשפט קמא נכונה, סבירה ומנומקת ואין מקום להתערב בה.

2.עסקינן בבקשה המשיגה כנגד החלטת כב' השופט רטנר מיום 23.11.2014. בהחלטה נדחתה בקשת המבקשת לדחות על הסף תביעה שהגישה נגדה המשיבה בגין שירותים שנתנה המשיבה למבקשת לצורך הכנת קירות מסך וחלונות במלון אותו בנתה המבקשת.

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בשנת 2005 וכי ביום 13.12.2006 המבקשת שלחה מכתב למשיבה בו היא כופרת במרבית האמור בחשבון הסופי שהוציאה המשיבה אבל מוכנה לשלם חלק קטן ממנו. עוד אין מחלוקת כי המבקשת לא שילמה למשיבה גם לא את אותו חלק בחשבון שאינה כופרת בו.

4.המבקשת טוענת כי עילת התביעה נגדה התיישנה משום שזו התגבשה לכל המאוחר ביום 13.12.06 מועד בו הודיעה המבקשת למשיבה כי היא דוחה דרישת התשלום שלה. כתב התביעה הוגש ביום 10.3.2014. המשיבה מצידה טוענת כי לאחר יום 13.12.06 ניהלו הצדדים משא ומתן ביניהם וכי ביום 3.1.2010 נשלחה על ידה דרישת תשלום שנענתה במכתב המבקשת מיום 4.1.2010 המהווה "הודאה בקיום זכות".

5.לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. לטעמי החלטת בית המשפט קמא נכונה וסבירה ואין מקום להתערב בה. יש לזכור כי החלטה הנועלת שערי בית המשפט ומונעת בירור ענייני לגוף העניין בשל טענת סף כדוגמת התיישנות תינתן במשורה ובאופן חריג לכשהוכחו התנאים החריגים המתאימים לכך.

6.במקרה דנן צדק בית המשפט קמא בפרשנותו את מכתב המבקשת מיום 4.1.2010. הטענה כי מדובר במכתב ציני אינה מעוגנת בתוכן המכתב או בהתנהלות הצדדים. מכתב זה כן תומך בטענת ב"כ המשיבה כי הצדדים היו בעיצומו של משא ומתן במסגרתו נשלחו המכתב מיום 3.1.2010 והתשובה עליו מיום 4.1.2010.

7.להבנתי, מדובר בצדדים שהיו בקשרים עסקיים בתחום הבנייה והעובדה כי העדיפו לא למהר ולהגיש תביעות לבית המשפט והחליפו תכתובות ביניהם לצורך ניהול משא ומתן אינה מלמדת על זניחת זכויות או על פרשנות לפיה מכתב המבקשת הינו מכתב ציני.

לטעמי אין מקום לציניות בכגון דא. למכתבי המבקשת משמעות ותוקף ולו רצתה המבקשת להימנע בעצירת מירוץ ההתיישנות היה עליה להתנסח אחר.

8.קריאת נוסח מכתבה של המבקשת מיום 4.1.2010 כמו גם קיומו של מכתב המשיבה מיום 3.1.2010 מלמד כי הצדדים אכן ניהלו משא ומתן והאדם הסביר לא היה מבין אחרת את המכתב מיום 4.1.2010 אלא כמכתב המהווה הודאה בקיום זכויות. גם במכתב מיום 13.12.06 הודתה המבקשת בקיום זכויות למשיבה והמכתב מיום 4.1.2010 היה המשך ישיר לכך.

9.אני סבורה כפי שסבר בית המשפט קמא כי אכן יש לפרש האמור במכתב מיום 4.1.2010 כפשוטו יש בפנינו הודאה במקצת זכויות ובשל כך ובשל המדיניות שלא לאפשר במידת האפשר נעילת דלתות בית המשפט בפניי תובע בשלב מקדמי לא היה מקום לפעול אלא כפי שפעל בית המשפט קמא.