רע"א 32594-10-16

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע בת.א 40520-03-15, שניתנה על ידי כב' השופטת רחלי - עדולם ביום 19.9.16 בה נקבע, כי אין מעשה בית דין בין המבקש לבין עיריית באר שבע או עמידר.

גב' מריה נאומוב ז"ל (להלן - "המנוחה") החזיקה בנכס ברח' בורלא 61/60 בבאר שבע (להלן – "הדירה"), מכח הסכם שכירות עם עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל (להלן -"עמידר"). עם פטירתה ביום 23.7.13 דרשה עמידר מהמבקש, אשר היה איש הקשר של המנוחה מול עמידר, את החזרת המפתח לידה. המפתח לא הושב לעמידר, בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

ביום 8.5.14 הגישה עמידר נגד המבקש תביעה לפינוי מושכר (תא''ח (שלום - ב"ש) 11195-05-14, להלן - "תביעת עמידר"), בה נטען, כי המבקש פלש שלא כדין לדירה ומסרב לפנותה. המבקש טען, כי עם מותה של המנוחה מסר את מפתח הדירה, ומאז אין לו קשר לדירה ואינו מתגורר בה. ביום 26.10.14 נדחתה התביעה, לאחר שעמידר ביקשה את מחיקת התביעה והמבקש עמד על דחייתה.

בעקבות הודעת עמידר לעיריית באר שבע (להלן - "העירייה"), לפיה המחזיק הנוכחי בנכס הוא המבקש, הפנתה העיריה למבקש החל מיום 27.8.13 הודעות תשלום ארנונה בגין הדירה, כאשר אלה נשלחו לדירה. ביום 19.6.14 הטילה העיריה עיקול על חשבונו של המבקש. עם הטלת העיקול נודע למבקש לראשונה, לטענתו, על החוב האמור והוא פנה לעיריה וטען, כי הוא אינו המחזיק בדירה. בעקבות זאת פנתה העירייה בשנית לעמידר, אשר שבה וטענה, כי המבקש הינו המחזיק בדירה מאחר ולא החזיר את המפתח לחברת עמידר. ביום 13.8.14 גבתה העירייה מחשבונו של המבקש סכום של 1,337.54 ₪. בעקבות פניות נוספות של המבקש סוכם, בסופו של יום, כי החוב של המבקש יוקפא עד לבירור העניין, כאשר אין חולק כי בסופו של יום הוסכם כי המבקש אינו מחזיק עוד בדירה.

ביום 19.3.15 הגיש המבקש תביעה נגד העירייה. בחלקה השני של התביעה, שהוא החלק הרלוונטי לבקשה שכאן, טען המבקש, כי עיריית באר שבע התרשלה ונהגה שלא כדין כאשר חייבה אותו בתשלומי ארנונה בגין הדירה ונקטה נגדו הליכים לגביית חובות אלה ועל כן עליה לפצותו. ביום 17.9.15 הגישה העירייה הודעת צד שלישי נגד עמידר, בטענה, כי אם יתברר בסופו של יום כי חייבה את המבקש שלא כדין, עמידר היא האחראית על כך מאחר ועליה חלה החובה לדווח מי השוכר הנוכחי בדירה.

ביום 8.3.16 הגיש המבקש בקשה למחיקת טענות מכתב ההגנה של עמידר, בטענה כי חלק מכתב ההגנה חוזר על טענות, אשר נדחו בתביעה וכי קיים מעשה בית דין המקים מניעות מהעלאת טענות אלה בהליך הנוכחי.

ביום 22.8.16 דחה בית המשפט את הבקשה וקבע, כי אמנם חל בין המבקש לבין עמידר מעשה בית הדין, בשלו מושתקת עמידר מלטעון כי פלש לדירה לאחר מות המנוחה, מאחר ותביעת עמידר נדחתה. עם זאת, עמידר הינה צד ג' להליך, כאשר ביחסים בינה לבין עיריית באר שבע - שולחת הודעת צד ג' - אין מעשה בית דין.

ביום 14.9.16 הגיש המבקש בקשת הבהרה, בה ביקש להבהיר כי הבקשה קבעה, כי עמידר אינה יכולה להעלות את טענותיה כלפי המבקש אלא רק כהגנה מפני הודעת צד ג'. ביום 19.9.16 קבע בית המשפט, כי ההחלטה ברורה ואינה דורשת הבהרה, וקובעת כי הבקשה נדחתה. למעלה מהצורך מובהר, כי אין מעשה בית דין בין המבקש לבין עמידר מאחר ואין להם יריבות ישירה בתיק, ואף אין מעשה בית דין בין המבקש לבין עיריית באר שבע מאחר וזו לא הייתה צד להליכים בין המבקש ועמידר.

מכאן הבקשה.