רע"א 25869-09-16 ד"ר פרוכט מערכות בע"מ ואח' נ' סגל - פסקדין

הרקע לבקשה וטענות המבקשים:

בפני בקשת רשות לערער על החלטתו של בימ"ש השלום בחדרה (כב' השופט יעקב גולדברג) שניתנה בתיק 3890-08-16 ביום 30.8.16 בנוגע לבקשת המבקשים לביטול העיקולים הזמניים אשר ניתנו במעמד צד אחד ביום 3.8.16 על ידי כב' הרשם רומי. במסגרת ההחלטה נעתר חלקית בימ"ש קמא לבקשת המבקשים לביטול עיקולים זמניים, אך לאור החלטתו נותרו עדיין מספר עיקולים אשר לטענת המבקשים לא היה מקום להותירם ובימ"ש זה מתבקש לבחון את היקף העיקולים שנותרו ולהורות על צמצומם.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחותה.

עניינו של התיק הינו תביעה כספית על סך של 1,856,401 ₪ שהגיש המשיב נגד המבקשים בגין הפרה נטענת של הסכמים ביניהם.

המבקשים טוענים כי נקבע על ידי בימ"ש קמא כי החוב הלכאורי עומד על כמיליון ₪ ולכן לא ניתן לעקל נכסים בשווי גבוה מהסכום הנ"ל. נטען כי בימ"ש קמא הותיר עיקולים זמניים בהיקף גדול בהרבה מהסכום הנ"ל וכי די בעיקול אשר הוטל על דירת המגורים של המבקש ורעייתו ויש להורות על ביטול כל יתר העיקולים הזמניים אשר נותרו מעבר לכך (על נכס מקרקעין נוסף, רכבה של המבקשת, מניותיו של המבקש בחברה ו-100,000 ₪ המופקדים בחשבון נאמנות). לטענת המבקשים, מאחר שהתביעה מבוססת על תשלומים אשר אמורים להיות משולמים במשך תקופה ארוכה, חודש בחודשו, וכאשר מועד פירעונו של מלוא הסכום טרם הגיע ואף מדובר בתשלומים המותנים בהצלחת הפרויקט, יש להטיל עיקול זמני רק על הסכום אשר מועד פירעונו הגיע נכון ליום הגשת התביעה וסכום זה נמוך בהרבה ועומד לכל היותר על סך של 273,690 ₪. המבקשים טוענים כי יש לתקן את ההחלטה כך שהעיקול יצומצם אך ורק לדירת המגורים של המבקש ובת זוגו אשר שוויה נטו (לאחר חוב המשכנתא) מסתכם בלמעלה מ- 1.2 מיליוני ₪, זאת לעומת החוב הלכאורי שנקבע על ידי בימ"ש קמא על סך של כמיליון ₪.

בכל הנוגע לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ממשית קבע בימ"ש קמא כי המבקשים מודים בזכות המשיב לקבל לפחות חלק מהסכומים בקשר עם ביצוע הפעולות שבמוקד התביעה ודי בכך כדי להראות לכאורה קיומה של עילה ממשית, אף אם לא בהכרח לעניין סכום התביעה. לאחר שקיים בימ"ש קמא דיון במעמד הצדדים, במהלכו נחקרו המבקש ורו"ח המבקשת, ולאחר מכן השלימו הצדדים טענותיהם בכתב, העריך בימ"ש קמא כי אם תתקבל גרסת המשיב במלואה ויידחו במלואן טענות המבקשים לגופה של התביעה, תיפסק למשיב, ככל הנראה, רק מחצית הסכום הנתבע בגין שכר עתידי, דבר המקצץ את גובה התביעה בלמעלה מ- 750,000 ₪ ומעמיד אותו על קצת למעלה ממיליון ₪ (לא כולל הוצאות משפט). באשר ליסוד ההכבדה ציין בימ"ש קמא כי אין צורך להראות כי המבקשים יבריחו נכסים ומספיק להראות חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין ובמקרה הנוכחי נמצא שקיים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין ולו ברמה הנדרשת בהליך הנוכחי. כן נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב בכל הנוגע לעצם הטלת עיקול על נכסים של המבקשים, אך אין מקום להטיל עיקול על כל הנכסים שנכללו בבקשת העיקול. לכן קבע בימ"ש קמא כי ניתן לצמצם את היקפו של העיקול, כך שיוסיף לשרת את עניינו של המשיב במניעת הכבדה על ביצוע פסק דין עתידי מבלי לפגוע במבקשים פגיעה שהיא מעבר לדרוש, בשים לב לצרכים העסקיים של המבקשת ולפגיעה הרבה העלולה להיגרם לה עקב עיקול חשבונות הבנק שלה.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את בקשת הערעור על נספחיה ואת ההחלטות של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לא מצאתי כי נפל בהחלטה שבנדון פגם המצדיק התערבות בנסיבות העניין.

"הלכה היא כי לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים ובכללם צווי עיקול זמניים, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בשיקול דעת זה (ראו: רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה(2) 307, 310 (2000); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר, פיסקה י"א ([פורסם בנבו], 29.1.2007)). בייחוד כך הוא מקום שנתאפשר לערכאה קמא להתרשם באופן בלתי אמצעי מן המצהירים ומן הראיות שהוצגו בפניה לשם הכרעה בבקשה למתן הסעד הזמני (ראו: רע"א 4788/08 סלופארק טכנולוגיות בע"מ נ' מובידום בע"מ, פיסקה 9 ([פורסם בנבו], 26.4.2009); רע"א 8055/08 ניו ג'ינס בע"מ נ' רנואר אופנה יצור ושיווק (1993) בע"מ, פיסקה 5 ([פורסם בנבו], 2.4.2009))".

ראו:

רע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES (מיום 28.10.10).