זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת שולמית ברסלב) מיום 15.5.14 למנות מומחה מטעם בית המשפט. המשיב מתנגד לבקשה.
אני דוחה את טענת המבקש, כי מינוי מומחה על ידי בית המשפט נעשה בנסיבות הענין בניגוד לעקרונות יסוד של השיטה. המבקש סבור שעקרונות יסוד של השיטה הם שבית המשפט אינו יוזם מינוי מומחה מטעמו. זה לא נכון. בית המשפט רשאי, ולעיתים צריך, ליזום מינוי מומחה מטעמו, בין בהסכמת הצדדים ובין בניגוד להסכמת הצדדים. כך עולה בין היתר מהאמור בתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי. בתקנת משנה (א) נאמר שבית המשפט רשאי בכל עת, ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע טענותיהם, למנות מומחה. תקנת משנה (ג) דנה במקרה שבו מינוי מומחה בית המשפט נעשה בהסכמת בעלי הדין. ומכאן, שכלל התקנה דנה במקרה שבו הצדדים אינם מסכימים למינוי מומחה. אומר זאת שוב, כדי שהמבקש ידע מה עקרונות היסוד של השיטה: גם כאשר אף אחד מהצדדים לא מבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, וגם כאשר אף אחד מהם לא מסכים לכך, ואף מתנגד, רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט. אגב, בניגוד לדברי המבקש, המשיב לא התנגד למינוי מומחה בעת הדיון ביום 4.5.14, והודיע זאת במפורש בתגובה לבקשת המבקש מיום 14.5.14, לפני החלטת המינוי.
בניגוד לעולה מטענות המבקש, המומחה מטעם בית המשפט אינו מכריע בשום דבר. המומחה מטעם בית המשפט מחווה דעתו לבית המשפט. בית המשפט הוא המכריע. בית המשפט אינו חייב לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעמו. ניתן לראות את תפקידו של מומחה בית המשפט כתפקיד של יועץ מקצועי לבית המשפט, שנועד לפענח את העובדות המקצועות עבור בית המשפט. בית המשפט נותר המחליט היחיד.
אני דוחה את טענת המבקש, שבמינוי המומחה מוכיח בית המשפט את טענות המשיב, וזאת תוך השתתפות המבקש, פנסיונר יליד 1932, במחצית עלות הוכחת תביעת המשיב נגדו. המומחה לא יוכיח את טענות המשיב. המומחה יעזור לבית המשפט להכריע בטענות הצדדים על פי הראיות שהם יציגו. המומחה אינו מעיד עדות מידיעה אישית על שום דבר, אלא רק נותן את סברתו. ממילא, לא ניתן להציג באמצעות המומחה שום מסמך שהוחלף בין הצדדים ולא ניתן להוכיח על פי דבריו שום עובדה שקרתה בין הצדדים. המומחה, כמו כל מומחה, מסתמך על העדויות הישירות המוצגות על ידי הצדדים. ככל שהמומחה יסתמך על עובדה שלא הוכחה או על מסמך שלא הוכח, הדבר יובא בחשבון על ידי בית המשפט. מבלי לעסוק בשאלה אם המבקש בעל אמצעים או לא, המבקש אינו משתתף בעלות הוכחת תביעת המשיב, אלא בעלות שכירת יועץ מקצועי לבית המשפט. לבית המשפט אין קופה קטנה שממנה הוא יכול לממן בעצמו יועץ מקצועי.
אני דוחה את טענת המבקש, שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. המבקש טוען, כי על רקע הודעת בית המשפט על כוונתו למנות מומחה מטעמו, ביקש ב"כ המבקש לטעון בנושא ולפרט את התנגדותו הן לפני ההחלטה והן לאחריה, אך בית המשפט מנע זאת ממנו. המבקש טוען שבית המשפט קטע את דבריו. אין לטענה זו ביטוי בפרוטוקול, שבו נרשמו, בשורות שאליהן מפנה המבקש, טענות המבקש. בשורות אחרות מופיעים דברים שבסופם שלוש נקודות, הן בדברי ב"כ המבקש והן בדברי ב"כ המשיב, אבל לא בשורות שאליהן מפנה המבקש בבקשתו כמצביעות על קטיעת דבריו. אמנם, הטענות קצרות, אבל אין בכך סימן לכך שנקטעו, אלא שב"כ המבקש השכיל לומר את דבריו בקיצור. תחילה התנגד למינוי מומחה, ולאחר ההחלטה הראשונית בדבר כוונה למנות מומחה, ביקש להוסיף דברים, ודבריו היו ש"התובע ביקש לקיים הליך הוכחות", ומכאן אבן פינה לטענתו השגויה כעת שהתובע המשיב התנגד למינוי מומחה, וכי "התובע לא הביא חוות דעת מומחה כי לא סבר שנדרשת". זו טענתו של המבקש גם היום. אמנם, המבקש לא טען בהרחבה במדובר בפגיעה בעקרונות יסוד של השיטה, אבל ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו והוא אכן השמיע אותן. יתר על כן, ההחלטה עצמה, והמינוי עצמו, נעשו לאחר שהמבקש העלה את כלל טענותיו בהרחבה בבקשה להבהרה ולהארכת מועד להגשת עמדת הנתבע, שהגיש המבקש ביום 14.5.14. בית המשפט, כדברי תקנה 130, מינה מומחה (בהחלטתו מיום 15.5.14) לאחר שהמבקש השמיע את כל טענותיו, הן בדיון ביום 4.5.14, והן בבקשה מיום 14.5.14.
נותרו השאלות, האם מן הראוי בנסיבות התובענה שבפני בית המשפט קמא, למנות מומחה מטעם בית המשפט, ומה הגדרת תפקידו וסמכויותיו. שאלות אלו הן במרחב הדיוני הנתון לקביעת הערכאה הדיונית, ומן הראוי שערכאת הערעור לא תתערב בהן. המגמה היא למנוע הטלת עומס רב על ערכאת הערעור, פיצול המשפט להליכי משנה רבים ועיכוב הדיון בפני הערכאה הדיונית (רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח נ' אלוש (ניתן 25.6.07). לאחר מתן פסק דין זה, תוקן סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט, כך שהוא קובע, שרשות ערעור על החלטה תינתן אם שוכנע בית המשפט שאם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. נקבע בפסיקה, שמינוי מומחה מטעם בית המשפט אינו נופל לגדר המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור כך שידון באופן מיידי (רע"א 4382/08 הועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון נ' רוטשילד (ניתן 30.4.09). זאת, בין היתר לפי העקרון, שבית משפט שלערעור אינו נוטה ככלל, אלא במקרים חריגים, להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבניהול המשפט ודרכי הדיון, אפילו ערכאת הערעור סבורה שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת. במסגרת זו באות גם החלטות האם למנות מומחה מטעם בית המשפט (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' פרטרבסגזלשפט, פ"ד כה(2) 441 (1971); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206 (1990)).
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 4,720 ₪. המזכירות תעביר למשיב סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למבקש.
ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"ד, 15 יולי 2014, בהעדר הצדדים.
