רע"א 1573/16

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן) בת"א 14100-02-15 מיום 26.1.2016, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להעביר את התביעה נגדו לדיון בבית הדין לעבודה, ולחלופין להורות על עיכוב הליכים עד לבירור תביעה שהוגשה על-ידו בבית הדין לעבודה.

רקע

2. המבקש, עמנואל הרט, והמשיב 2, דרור יפת (להלן ביחד: הנתבעים), הועסקו בתפקידים בכירים אצל המשיבה 1, חברת אורג'ניקס בע"מ (להלן:אורג'ניקס או החברה). החברה הגישה תביעה כספית נגד הרט ויפת בבית המשפט המחוזי ביום 5.2.2015, בגין מעשי תרמית, גזל והפרת אמונים שביצעו כלפיה במהלך תקופת עבודתם בחברה. באותו יום שבו הוגשה התביעה, הגיש יפת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד החברה ונתבעים נוספים, בגין זכויות כספיות שלטענתו מגיעות לו בהתאם לחוזה העסקתו. לאחר זמן הגיש גם הרט תביעה דומה בבית הדין לעבודה. במקביל להגשת התביעה בבית הדין לעבודה, הגיש יפת בקשה למחיקת התביעה שהוגשה נגדו על הסף, משום שלטענתו היא נתונה לסמכות השיפוט העניינית של בית הדין לעבודה; לחלופין, התבקש בית המשפט להורות על עיכוב הליכים בתביעה עד לבירור התביעה שהוגשה בבית הדין, משום שהתביעות מעלות שאלות זהות במהותן.

3. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 11.3.2015. בהחלטה זו נקבע כי התביעה עוסקת ברובה בעוולות נזיקיות הנטענות כלפי הנתבעים וכן בהפרות של חובותיהם כדירקטורים ונושאי משרה בכירים בחברה, ולא בעניינים הנוגעים ליחסי עובד ומעביד, ועל כן סמכות השיפוט העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי. באשר לבקשה לעיכוב הליכים, נקבע כי ההכרעה בעניין זה תתקבל לאחר שיוגש כתב הגנה בכל אחת מן התביעות, ותיבחן חזית המחלוקת בכל אחת מהן.

4. לאחר שהוגשו כתבי הגנה, הגיש יפת בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 11.3.2015, ולחלופין להורות על עיכוב הליכים; במקביל, הגיש הרט בקשה להעברת הדיון בתביעה נגדו לבית הדין לעבודה, ולחלופין להורות על עיכוב הליכים עד שתתברר תביעה שהגיש לבית הדין. בית המשפט המחוזי דן בשתי הבקשות הללו במאוחד, ועל החלטתו זו מוסבת בקשת רשות הערעור דנן.

החלטת בית המשפט המחוזי

5. בית המשפט דחה את בקשתו של יפת לעיון חוזר בהחלטה, בקביעה שלא הוצגו עובדות או נסיבות חדשות שיש בהן כדי לשנות את החלטתו בעניין הסמכות. בית המשפט הבהיר כי תביעה שעניינה בעילות נזיקיות או על-פי חוק החברות, אינה נתונה לסמכות השיפוט העניינית של בית הדין לעבודה אלא של הערכאה האזרחית. הסמכות נבחנת לפי מהות העילה, ומעיון בכתב התביעה עולה כי אכן החברה בחרה לאחוז בעילות מן התחום הנזיקי ומדיני החברות, עילות אשר בית המשפט האזרחי מוסמך לדון בהן.

6. על סמך אותם נימוקים נקבע כי יש לדחות את בקשתו של הרט להעברת הדיון. בית המשפט ציין, כי הרט טוען שכלל לא שימש כדירקטור בפועל בחברה (אלא בחברת האם של החברה), ולכן השאלה שיש לבררה היא מה טיב היחסים בינו ובין החברה: האם מדובר במערכת יחסים של עובד ומעביד או במערכת יחסים של דירקטור מול חברה. לטענתו של הרט, הסמכות לקביעת טיב היחסים שבין הצדדים מסורה אך ורק לבית הדין לעבודה. בית המשפט דחה טענה זו, בציינו כי הסמכות נקבעת מתוך הנטען בכתב התביעה ולפי עילות התביעה, ואֵלו מבוססות על הטענה שהרט היה דירקטור בחברה ועל כך שבמסגרת זו הפר את חובותיו כלפיה. לפני בית המשפט עומדת תשתית לכאורית לכך שאכן הרט שימש כדירקטור בחברה, ודי בכך כדי להקנות לו סמכות לדון בתביעה. בית הדין לעבודה אמנם מוסמך לברר את שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אך אין בכך כדי לאיין את סמכותו של בית המשפט המחוזי לבחון אם שימש הרט כדירקטור בחברה.

7. לבסוף דן בית המשפט בבקשה להורות על עיכוב הליכים. נקבע כי לבית המשפט שיקול דעת להורות על עיכוב הליכים כאשר יש הליך תלוי ועומד וכאשר הוא סבור, בין היתר, שאחד ההליכים עשוי לייתר את ההליך האחר, למשל בשל יצירת מעשה בית דין. בית המשפט סבר כי בנדון שלפניו, אין מקום להורות על עיכוב ההליכים. הסוגיות הנתונות במחלוקת הן שונות – בעוד שהתביעה בבית המשפט המחוזי מבוססת על מעשי מעילה נטענים שביצע יפת, שעבד בפיקוחו של הרט, הרי שהתביעות בבית הדין לעבודה עוסקות בזכויותיהם של הנתבעים כעובדים, מכוח הסכם העבודה. בית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בהיבטים הנזיקיים והתאגידיים העולים בתביעה שבבית המשפט המחוזי, והללו יצטרכו להתברר בכל מקרה לפניו. בנוסף, מעיון בכתב ההגנה שהגישה החברה בבית הדין עולה כי ככל שהיא טענה במסגרתו טענות הנוגעות למעשי המרמה של יפת, הרי שאֵלו נטענו כטענות חלופיות ובאופן משני. אין אפוא הצדקה לעכב את ההליך המתנהל נגד הנתבעים, אשר הטענות המועלות כלפיהם במסגרתו הן חמורות, על מנת שיתבררו תחילה טענותיהם בבית הדין לעבודה. אין חשש כי ניהול אחד ההליכים ייתר את קיומו של השני, לנוכח העובדה שבשני ההליכים קיימת סמכות ייחודית לערכאה שדנה בו. גם אם יידרש בית הדין אגב גררא לסוגיות הנזיקיות או התאגידיות, הרי שהדבר לא ייחשב למעשה בית דין ולא ייצור השתק פלוגתא. משכך, לא ראה בית המשפט המחוזי להורות על עיכוב ההליכים בתיק.

בקשת רשות הערעור