רימר נ' בקלה ואח' - פסקדין

החלטה

1.הנתבעת מס' 3 עותרת לביטול פסק הדין שניתן כנגדה ביום 12.9.13, לאחר שלא הוגש מטעמה כתב הגנה.

על פי הנטען בבקשה, הומצא כתב התביעה, לראשונה למשרדה ביום 23.5.13 ובהמשך הועבר לידי הגורמים הרלבנטיים, אשר אמורים היו למסור את עמדתם בטרם יוגש כתב הגנה.

בשלב ראשון ניתנה הסכמת התובע להגשת כתב הגנה ב-30 יום.

כתב הגנה לא הוגש במועד עקב עומס עבודה במשרדי הפרקליטות. רק ביום 9.9.13 נעשה ניסיון ליצור קשר עם ב"כ התובע לשם קבלת ארכה נוספת אך גם ניסיונות אלה לא צלחו.

בנסיבות אלה נטען כי אין המדובר בזלזול בהליך המשפטי.

לגוף התביעה, פירטה הנתבעת מס' 3 את גרסתה לאמור בכתב ההגנה ולפיה היא פעלה בסבירות ובשיקול דעת.

2.ב"כ התובע מתנגד לבקשה. לשיטתו, עמד לרשות הנתבעת מס' 3 די זמן להגיש את הגנתה והיא לא ניצלה זאת עד ליום 12.9.13 ועל מנת למנוע את מחיקת התביעה, כאמור בהחלטה מתאריך זה, לא היה מנוס מלהגיש בקשה למתן פסק דין.

עוד הוסיף ב"כ התובע, כי לפי מיטב הבנתו אין לנתבעת מס' 3 הגנה בפני התביעה.

3.ביטול פסק הדין בנסיבות אלה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.עקרון בסיסי בשיטת המשפט הישראלי הוא שיש לתת לכל בעל דין הזדמנות שווה לגישה למערכת השיפוטית. לפיכך, אם קרה שבעל דין לא התגונן מפני תביעה שהוגשה כנגדו או נמנע בנסיבות מסוימות מלהגיב על טענת יריבו או מלהופיע לדיון, יכול בית המשפט ליתן נגדו פסק דין, לא לפני שהשתכנע לפי חומר הראיות שלפניו, שאכן ניתנה ההזדמנות.

אין לנעול את שערי בית המשפט בפני צד שיש לו טענה עניינית לגופו של עניין גם אם אותו צד חטא בסדרי הדין. על חטאו אפשר להענישו בפסיקת הוצאות. אולם תמיד צריך לזכור שהמטרה העיקרית היא לדון לגופו של עניין ולהכריע במחלוקת האמיתית.

על הנתבע להצביע, בשלב זה, על גרסת הגנה ואין הוא נדרש, בשלב זה, להוכיחה.

5.על רקע האמור בסעיף 4 לעיל, לא שוכנעתי כי הנתבעת מס' 3 הפגינה זלזול בהליך המשפטי, אולם חרף זאת יש לחייב בהוצאות ההליך.

כמו כן, שוכנעתי כי יש בפיה הגנה הראויה להתברר.

6.לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין.

הנתבעת מס' 3 תישא בהוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪ ללא קשר לתוצאות בתיק.

הנתבעת מס' 3 תגיש כתב הגנה בתוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.