החלטה
לפניי בקשת המבקש להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר על פי הנטען הינו בית המשפט המוסמך לדון בתובענה בהתאם להוראות סעיף 172(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
עסקינן בתובענה שהוגשה לבית משפט זה על ידי המשיבה, שהינה נושה של המבקש המנוח, ושעניינה מתן צו ניהול ומינוי נאמן. בתובענה נטען, כי בית משפט זה הינו בית המשפט המוסמך הואיל והמבקש הינו הבעלים היחיד של חברת "א.ד.ל מתכות ופלדות 2012 בע"מ" (להלן: "החברה"), שכתובתה על פי תדפיס רשם החברות שצורף לתובענה היא בדרך אבא הלל סילבר ברמת גן, השייכת למחוז תל אביב.
הגב' זיו הינה אלמנתו של המבקש, ועל פי הנטען היא זכאית על פי דין להירשם כיורשתו. על פי הנטען בבקשה, הנתמכת בתצהירה של הגב' זיו, מירב הזיקות מצביעות על כך שהסמכות מוקנית דווקא לבית משפט המחוזי בחיפה. בכלל זה נטען, כי מקום מגוריו של המבקש היה במצפה עדי שבעמק יזרעאל, וכך גם באשר למקום נכסיו; המען המופיע בדו"ח רשם החברות הינו מענו של רו"ח החברה, מר שמואל גורפינקל (להלן: "רו"ח גורפינקל"), ששימש ככתובת לשליחת מכתבים בלבד, בעוד שמענה הרשמי של החברה היה בבית החייב, שחלק ממנו יוחד למשרד משם ניהל המבקש את החברה, שפעלה בעיקר באזור חיפה.
בתגובה לבקשה טענה המשיבה, כי דין הבקשה להידחות. בהקשר זה נטען, כי אין בתדפיס רשם החברות כל אינדיקציה לכך שהכתובת הרשומה הינה של רו"ח גורפינקל, שכן לא נרשם בתדפיס, כי הכתובת הינה "אצל רו"ח גורפינקל", כנהוג. עוד נטען, כי העובדה שמענו של רו"ח גורפינקל הינו במרכז הארץ אינה מתיישבת עם הטענה שהחברה פעלה בעיקר בצפון הארץ, שכן על פי "ההיגיון הבריא", כנטען בתגובה, חברה הפועלת בצפון הארץ תבקש לשכור את שירותיו של רו"ח מאזור זה. מר ישי פרץ, הבעלים של המשיבה (להלן: "פרץ"), הגיש תצהיר שלפיו גם משרדו של עורך הדין של החברה, שאת שמו הוא אינו זוכר, שוכן בעיר תל אביב, וכי המבקש ופרץ נפגשו במשרדו פעמיים.
בתשובה לתגובה נטען, כי רו"ח גורפינקל, ששירותיו נשכרו על ידי החברה לנוכח כישוריו המקצועיים ולא על סמך המיקום הגאוגרפי של משרדו, הגיש לרשם החברות ביום 1.10.13 בקשה לשינוי מענה של החברה לכתובת מגוריו של המנוח במצפה עדי, שהעתק הימנה צורף כנספח לתשובה.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ויישמתי את ההלכה הפסוקה, סבורני כי דין הבקשה להתקבל, מהטעמים שיפורטו להלן.
סעיף 172(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע:
"הליכי פשיטת רגל ייפתחו בבית המשפט שבמחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו".
בפסיקה נקבע, כי סעיף זה, הקובע הסדר ספציפי להליכי פשיטת רגל, נועד להבטיח קיום זיקה אמיתית של החייב אל מקום השיפוט, וכי הוא בא להבטיח את יעילותם ונוחותם של ההליכים באזור בו אמורות להתבצע פעולות המימוש של הנכסים (ראה: פש"ר (חי') 734/04 בנק הפועלים בע"מ נ' גירון (17.3.05); פש"ר 123/96 המ' 4491/96 (י-ם) אבנר ארליך נ' ד"ר שטרקשלר, (טרם פורסם)).
טענות הגב' זיו, שכאמור נתמכות בתצהיר הימנה, מעידות בבירור, כי מרכז חייו של המבקש המנוח היה במצפה עדי שבעמק יזרעאל, קרי באזור חיפה, שבו התגורר המנוח ובו מצויים נכסיו. ודוק, לא שוכנעתי, כי יש ברישום כתובת החברה אצל רו"ח גורפינקל, שעל פי הנראה בוצע משיקולי נוחות, כדי להקנות לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, וכך גם באשר לטענה, כי פגישות שנערכו בין המנוח לבין פרץ נערכו דווקא בעיר תל-אביב. די אם אזכיר בהקשר זה כי מכתבי הטענות עולה שגם מקום עסקה של המשיבה אינו בעיר תל אביב.
זאת ועוד; תדפיס רשם החברות שצורף לתובענה מעודכן ליום 29.4.13, בעוד שלאחר מכן הגיש רו"ח גורפינקל בקשה לשינוי המען לכתובת מגוריו של המנוח במצפה עדי, עובדה השוללת מניה וביה את טענות המשיבה.
לא זו אף זו; למרות טענות המשיבה, כי אין להסתמך על טענות הגב' זיו, שכן זו האחרונה אינה מעורה כביכול בעסקי בעלה המנוח, הרי שהמשיבה לא ביקשה בתגובתה לחקור את הגב' זיו על תצהירה, ומשכך לפניי תצהיר שתוכנו לא נסתר. על מנת שלא להחסיר, אציין כי לא הונח לפניי כל טעם להאמין שהגב' זיו, שהינה כאמור אלמנת המנוח, לא תדע מאיזה כתובת ניהל המבקש את עסקיו, וזאת להבדיל מחוסר ידיעה אפשרי בדבר מהות עסקיו של המנוח, לקוחותיו וכיוצא באלה.
משכך, אני מורה, כי התובענה תועבר לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי בחיפה.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר רשום.
המזכירות תעביר את התיק למזכירות בית המשפט המחוזי חיפה.
ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ד, 05 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.