רותם פירזול בע"מ נ' הכל בו בלומנטל - הרץ בע"מ

החלטה

1.ההתנגדות הוגשה באיחור, ועל כך אין חולק. המבקשת עתרה להאריך לה את המועד, ולעכב את ההליכים. בהחלטת ביניים, עוכבו ההליכים לאחר הפקדת ערובה. המשיבה הגיבה לבקשה לעיכוב הליכים, ובגוף התגובה ציינה, כי בד בבד מוגשת תגובה לבקשה להארכת מועד, אך תגובה נפרדת כזו לא הגיעה. בינתיים הגיבה המבקשת על תגובת המשיבה.

2.בשנים האחרות, קהה עוקצו של הטעם המיוחד הנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, לשם הארכת מועד שנקבע בחיקוק, והסתמכות המשיבה על הלכות ופסקי-דין מלפני שנות דור אינה מועילה לעניינה. טעם סביר הובא, וההתנגדות לגופה נראית ראויה לבירור, בלא לחסום את דרכה של המבקשת לבית המשפט.

3.אני מאריך, איפוא, את המועד להגשת ההתנגדות, באופן שיראו את ההתנגדות כאילו הוגשה במועד. משכך, יש לעכב את ההליכים בלא צורך בערובה. העיקולים שכבר ננקטו הופכים, מטבע הדברים, להיות שקולים לעיקולים זמניים, ועל כן אין להותירם על כנם אלא אם תוגש בקשה מתאימה על ידי המשיבה, שתבסס הצדקה להטלת עיקולים זמניים. על בקשה כזו להיות נתמכת בתצהיר כדין ובכתב התחייבות עצמית. ככל שיוחלט שיש מקום להותרת העיקולים על כנם, תינתן החלטה נוספת באשר לערבות ולעירבון שעל המשיבה יהיה להפקיד. בקשה כזו, להותרת העיקולים על כנם, על המשיבה להגיש תוך 7 ימים (ימי השביתה והפגרה יבואו במניין), אחרת אורה על ביטול העיקולים ועל החזרת הערובה שהפקידה המבקשת.

4.נוכח האמור, והגם שיש מקום לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בגין הבקשה להארכת מועד, אני מורה כדלקמן: המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ; עם זאת, החיוב האמור לא ייכנס לתוקפו אלא לאחר השלמת הדיון בעיקולים.

5.התיק לעיוני ביום 15.7.2010.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תש"ע, 06 יולי 2010, בהעדר הצדדים.