רותם ואח' נ' גנון ואח'

1.בפניי תביעה כספית על סך 860,400 ₪ (נכון למועד הגשתה), שעניינה רשלנות מקצועית נטענת מצד עורכי הדין הנתבעים, אשר ייצגו את התובעים בעסקת מכר מקרקעין, במהלכה נפלו קורבן למעשה הונאה ונוכלות, וכתוצאה מכך הפסידו את מרבית סכום התמורה ששולמה על ידם, בגין רכישת המקרקעין; קרקע פנויה בשטח רשום של 998 מ"ר, ברח' שפרינצק 70 בקרית אתא הידועה כחלקה 33 בגוש 11041 (להלן: "המגרש" או "המקרקעין").

השתלשלות האירועים כפי שנטען בתביעה

2.התובע מס' 1 (להלן: "דורון") הוא אביו של התובע מס' 2 (להלן: "אופק"), והתובעת מס' 3 (להלן: "אורנה") היא אמה של התובעת מס' 4 (להלן: "ספיר"). בתקופה הרלוונטית עסקו דורון ואורנה בתיווך מקרקעין והם שיתפו ביניהם פעולה ככאלה.

הנתבעים הם בני זוג, עורכי דין במקצועם, אשר לטענתם חולקים שירותי משרד עריכת דין ומנהלים שני עסקים עצמאיים נפרדים. הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") עסקה בתקופה הרלוונטית בדיני משפחה ומקרקעין, והנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") עסק בתחום הפלילי (כך לפי כתב ההגנה).

3.על פי הנטען, ביום 10.9.12 איתרו דורון ואורנה מודעה באתר האינטרנט "יד 2", בה הוצע המגרש למכירה. השניים ביקשו להתעניין בפרטי המגרש על מנת לבדוק אפשרות למצוא רוכש עבורו או לרכוש את המגרש בעצמם.

לצורך כך, התקשרה אורנה למספר הטלפון שהופיע במודעה, ומעברו השני של הקו ענה אדם שהזדהה בשם מוטי כהן (להלן: "כהן"), שהציג את עצמו כמתווך מתל אביב, המייצג את מוכרת המקרקעין, ומסר להם את פרטי המגרש.

לאחר מו"מ קצר, סוכם עם כהן כי אורנה ודורון ירכשו דרכו את המגרש תמורת סכום של 950,000 ₪. כהן הפנה את אורנה ודורון לעו"ד עופר ירון (להלן: "עו"ד ירון"), שלדבריו מייצג את מוכרת המגרש, על מנת להתקשר עמה בהסכם מכר.

ביום 12.9.12 התקשר דורון לעו"ד ירון, וסוכם כי האחרון ייצג את שני הצדדים בעסקת המכר, ויערוך עבורם טיוטת הסכם מכר. עוד סוכם, כי הצדדים יתכנסו ביום 16.9.12 בשעות הבוקר לחתימה על ההסכם. לציין, כי תאריך זה הינו יום ראשון בשבוע, ערב ראש השנה תשע"ג.

4.ביום 16.9.12 הודיע עו"ד ירון לדורון, כי נבצר ממנו לקיים את הפגישה ובמקומו תגיע הנתבעת, אשר לקחה על עצמה את עריכת ההסכם וייצוג שני הצדדים לעסקה. עוד באותו היום, נפגשו במשרדה של הנתבעת דורון ואורנה עם מי שהציגה את עצמה כשושנה פלג בעלת המגרש. לימים נתגלה כי מדובר בנוכלת בשם אילתה סמדיה אשר הופעלה על ידי אלמונים בעלי מומחיות בעסקאות עוקץ, ושהתחזתה להיות בעלת הזכויות במגרש (להלן: "הנוכלת"). דורון ואורנה חתמו יחד עם הנוכלת על הסכם מכר שערכה הנתבעת (להלן: "ההסכם הראשון"). במעמד החתימה, חתמו הצדדים על מסמכים שונים ובכלל זה על הסכם המכר שצורף לו נסח טאבו וצילומי תעודת זהות, הסכמת המוכרת להימנע מעסקה נוגדת, טפסי מס שבח ורכישה במקרקעין וייפוי כח בלתי חוזר, אשר נותרו אצל הנתבעת בנאמנות עד להשלמת העסקה.

5.באותו מעמד ובהעדר אישור מטעם הרשות המקומית לעניין ייעודו של המגרש (כי מדובר במגרש המיועד לבניה), ונוכח קיומה של הערת הפקעה לטובת הרשות המקומית, נוסח ההסכם הראשון באופן שהעסקה לא תשתכלל לאלתר במעמד החתימה, אלא תדחה לאחר תום תקופת פגרת סוכות, ליום 10.10.12, לשם קבלת אישור מתאים. עם זאת, במעמד החתימה, העבירו התובעים לנוכלת, על פי דרישתה, סכום של 50,000 ₪ במזומן, וכן שילמו לנתבעת סך של 5,300 ₪ בגין שכר טרחתה עבור ייצוגם בעסקה.

בנוסף, כך ממשיכים התובעים וטוענים, ולאחר שציינו שהם שוקלים ליזום על המגרש פרויקט לבניית שתי דירות מגורים, ייעצה להם הנתבעת כי מבחינת שיקולי תכנון מס, יהיה זה נכון יותר כי המגרש יירשם על שם הילדים, קרי - אופק וספיר, שכבר היו בגירים באותה עת. דורון ואורנה ביקשו לשקול אופציה זו.

6.התובעים, שביקשו לבדוק אפשרות למכור את המגרש בעסקה מהירה, פרסמו ביום 19.9.12, באתר האינטרנט "יד 2", מודעת מכירה למגרש. לאחר שהבחינו במודעה, התקשרו כהן והנוכלת לתובעים והביעו טרוניה על הפרסום, היות ועסקת המכר ביניהם טרם הושלמה. התובעים מיהרו להסיר את המודעה. עם זאת, כפי שטוענים התובעים, פרסום המודעה הוביל מתעניינים אחרים לאתר את בעלת הזכויות האמיתית במגרש, הגברת שושנה פלג (להלן: "שושנה"), אשר הופתעה לגלות כי המגרש שבבעלותה מוצע למכירה.