רוקח נ' בן משה ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו עקב תאונת דרכים שאירעה בין רכב התובע לבין רכב נתבע 1 (להלן – הנתבע).

ייאמר מיד כי אין מחלוקת שהתביעה נמוכה משיעור השתתפותו העצמית של נתבע 1, ולפיכך מוצדקת בקשתה של נתבעת 2 למחיקתה מהתביעה וכך אני מורה.

התאונה אירעה עת רכבו של התובע "נתקע" בסמוך לצומת עקב תקלה. הנתבע, שהגיע מאחורי התובע, עצר לדבריו מאחוריו ואף שאל אותו מדוע אינו מתקדם. התובע השיב כי הרכב תקוע, אזיי הנתבע יצא לעוקפו. בסיום העקיפה ביקש הנתבע לפנות בצומת ימינה ואז קרתה התאונה.

הלכה למעשה, כפי שהתברר מהעדויות לפניי, הנתבע, בהגינותו, אינו מכחיש כי אמנם פגע במהלך העקיפה ברכבו של התובע, והוא אף הצביע – בתמונות שמאי התובע – על הנזק שלדעתו נגרם מהפגיעה. טענתו היא, שמדובר ברכב ישן ועל כן הנזקים המופיעים בתמונות שמאי התובע, אינם נזקים שנגרמו בתאונה, כאשר להבנתו גם אין זה הגיוני שהיו יכולים להיגרם עקב התאונה.

ואולם, חוות דעת שמאי התובע מדברת במפורש על נזק שנגרם למגן הקדמי של הרכב, כאשר שהעבודה הנדרשת על פי חוות דעת שמאי התובע היא תיקון המגן הקדמי והתאמתו למקומו. בנסיבות אלה ברור כי חוות דעת שמאי התובע מתייחסת לנזקים שנגרמו עקב התאונה, גם אם ברכב התובע היו עובר לתאונה, נזקים קודמים במקומות אחרים.

אשר על כן, אחריותו של הנתבע לאירוע הוכחה כדבעי ואני מקבל את התביעה. יחד עם זאת, לנוכח המקום שבו עצר התובע, גם אם הדבר נעשה עקב תקלה ברכב, איני מוצא לנכון לסטות מהכללים המקובלים לעניין חלוקת האחריות בתאונה הקורית בצומת, ולפיכך אני קובע כי הנתבע ישלם לתובע 80% מנזקיו המוכחים של התובע, דהיינו סך של 2,626 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

על פסק-דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשה לקבלת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

שאול אבינור, שופט

הוקלד על ידי: איריס עמרם