רוקח ואח' נ' גלעדי ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעות לתשלום הסך של 6,004 ₪. הנתבעת 1 היא שנהגה ברכב. נתבעת 2 היא בעלת הרכב.

לטענת התובעת בתאריך 24/8/10 היא נסעה ברכבה ברח' שיר השירים באלקנה. מכונית הנתבעות עמדה בצד הדרך ולפתע נפתחה דלת המכונית הקדמית שמאלית פתיחה מלאה וכתוצאה מכך, ובהעדר יכולת לבלום נפגעה מכוניתה בצדה הימני. לטענתה, הנתבעת 1 ( להלן: " הנתבעת" ) אישרה כי לא סגרה את הדלת במלואה.

הנתבעות הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. לטענת הנתבעת , היא חנתה במפרץ חניה, יצאה מן הרכב, השאירה את דלת הנהג פתוחה במקצת ללא הפרעה לתנועה ופנתה להוציא את ילדיה מן המושב האחורי. התובעת היא זו שהתנגשה בדלת לאחר שנהגה בצורה לא זהירה ונצמדה למכוניתה החונה. עוד לטענתה, לאחר התאונה הודתה התובעת בפני אבי בעלה כי היא האחראית לתאונה.

התובעת בעדותה אישרה כי ראתה דלת פתוחה במקצת וכאשר הייתה בקרבת הרכב נפתחה הדלת במלואה. התובעת הביאה כעדה מטעמה את הגב' אירנה אשר נסעה ברכב וזו אישרה את גרסת התובעת.

הנתבעת מציינת כי חנתה בעליה וגם התובעת מאשרת זאת אך לשיטתה המכונית נטתה שמאלה. לא הונחו בפני נתונים על שיפוע המדרון. מן הצילומים שהוצגו בפני אין מדובר בעליה תלולה ועל כן המסקנה כי מדובר בשיפוע מתון. לו היה מדובר בשיפוע תלול הרי שמרכז הכובד אכן מונע את פתיחת הדלת במלואה מעצמה ואולם כאמור בנסיבות בהם השיפוע מתון וכאשר הנתבעת מודה כי הדלת נותרה פתוחה על אף השיפוע, המשמעות הינה כי פתיחת הדלת היתה במרווח מספיק אשר ביטל את כוחו של מרכז הכובד. בנסיבות אלו כאשר ע"פ עדות הנתבעת הדלת נותרה פתוחה, אין זה בלתי הגיוני כי הדלת תפתח למלוא הפתיחה הן מצד עצמה והן בצרוף פעולות נוספות כגון פתיחת הדלת האחורית והטיית הגוף למושב האחורי לצורך הוצאת הילדים.

לסיכום, האמנתי לעדות התובעת ולעדות העדה מטעמה לפיה ראו את הדלת פתוחה במקצת ובהמשך נפתחה הדלת במלואה וגרסתם בעניין זה עדיפה בעיני על פני גרסת הנתבעת.

הנתבעת טענה בכתב התביעה כי בסמוך לתאונה הודתה התובעת בפני חמיה כי היא אחראית לתאונה (סעיף 4 לכתב התביעה). בעדותו התברר כי התובעת לא נקטה במינוח זה כלל וכלל אלא רק אמרה "אני לא יודעת איך זה קרה לי" לא השתכנעתי כי התובעת הודתה באשמתה בפני אותו עד ובודאי שאין באמירה זו כדי לקיחת אחריות על ארוע התאונה.

לסיכום עדותה של התובעת ושל הגב' אירינה עדיפה בעיני ועל כן יש לקבל את התביעה.

הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 5366 ₪ (ע"פ החשבונית מיום 30/8/10).

לא הוכחו נזקים נוספים.

כמו כן ישלמו הנתבעות את הוצאות התובעת בסך 500 ₪.

לסיכום על הנתבעות לשלם לתובעת סך של 5866 ₪ .

הסכום ישולם תוך 30 יום וממועד זה הוא ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

ניתן היום, כ"ז אדר א תשע"א, 03 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.