רופל נ' טויל ואח'

החלטה בבקשה לתשלום תכוף

1.המבקשת, באמצעות הקרן לטיפול בחסויים (להלן: הקרן), הגישה ביום 31.10.2013 תביעה נגד המשיבים לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה כהולכת רגל, בהיותה בת 94, עקב תאונת דרכים שאירעה בחיפה ביום 18.6.2012. בכתב התביעה נטען כי בבית החולים רמב"ם, אליו הובהלה המבקשת לאחר שנפגעה, אובחן כי היא סובלת משברים באגן, שבר בעצם הזנב, שבר בזיז רוחבי שמאלי של L-5 , שברים באספקט אחורי של צלעות 8-2 משמאל וצלע 6 מימין, שבר בעצם הזרוע המקורבת, פגיעה בטחול והצללות בחלקים הנמוכים של הריאות. עם תום אשפוזה היא הועברה ביום 28.6.2012 לבית חולים "פלימן", ומשחלה החמרה במצבה היא הועברה בשנית לבית חולים רמב"ם, שם שהתה עד ליום 16.7.2012. עם שחרורה מבית החולים, הועברה המבקשת לבית אבות "נאות כיפת הזהב" (להלן: בית האבות) ובו שהתה במשך כארבעה חודשים. בחלוף תקופה זו היא שבה לביתה, ולאחר מכן עברה להתגורר במעון הורים "וינדזור" (להלן: מעון ההורים). בדיון ביום 5.2.2014 הבהיר בא-כוח המבקשת כי המבקשת שוהה במעון ההורים החל מיום 26.12.2012.

2.בהחלטתי מיום 17.12.2013 הוריתי על מינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי ובתחום הפנימי. עד למועד החלטה זו הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעתו מיום 23.2.2014 של האורתופד פרופסור משה רופמן, אשר קבע כי למבקשת נותרה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 35.4%. בפרק הדיון והמסקנות אשר בחוות דעתו צוין, בין השאר:

"מגליונה הרפואי מהעבר עולה מסכת מחלות שונות כולל דלקת מיפרקים, תהליך ארתריטי בברכיים ובעה"ש המותני, סרטן בעור ועוד, אך למעשה מכל אלה, כולל האישפוז בביה"ח לאחר תאונה זו עולה כי למרות גילה עדיין הייתה בתפקוד טוב ועצמאי. לאחר התאונה הפכה לאשה סעודית כמעט בכל פעילותיה ונזקקת לעזרה סיעודית צמודה".

הבקשה לתשלום תכוף

3.בסמוך להגשת התביעה הגישה המבקשת בקשה לתשלום תכוף, על-פי סעיף 5א לחוק של סעיף 5 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), אשר נתמכה בתצהירו של ז'ק פיטוסי (להלן: פיטוסי), שהינו רכז טיפולי מטעם הקרן. בבקשה פורטו ההוצאות הנדרשות וכן הכנסות המבקשת והוצאותיה עובר לתאונה.

*ההוצאות שנדרשו: (1) הוצאות אשפוז - "בהתאם לסכומי קופות החולים"; (2) הוצאות רפואיות נוספות - עזרה בניידות, בדיקות רפואיות, משככי כאבים, הוצאות נסיעה והעברות באמבולנס בין בתי חולים; (3) הוצאות סיעוד - עבור שהייה במעון ההורים, בו עלות האשפוז החודשית הינה 8,500 ₪.

*הכנסות: קצבת זקנה (2,062 ₪ בחודש) ופנסיה (4,250 ₪ בחודש).

*הוצאות עובר לתאונה: "מלוא גובה ההכנסה".

4.ערב הדיון בבקשה, ולאחר שהמשיבים הגישו כתב תשובה לבקשה, הגישה המבקשת מסמכים נוספים (קבלות ודו"ח סוציאלי) לתמיכה בבקשתה. אף לאחר הדיון בבקשה, שהתקיים ביום 5.2.2014, הוגשה בקשה לצרף קבלות נוספות, שהגיעו לידי בא-כוח הקרן מידי בנה של המבקשת. איפשרתי למשיבים להגיש השלמת טיעון (שאכן הוגשה) ולמבקשת להגיב בהשלמת טיעון משלה (אשר לא הוגשה).

5.במהלך הדיון בבקשה הבהיר בא-כוח המבקשת את היקף התשלום התכוף המבוקש: (1)תשלום עבור שהיה של 11 חודשים במעון הורים (החל מיום 26.12.2012), בו שולם עבור שהיית המבקשת סך חודשי של 8,500 ₪; (2) תשלום עבור 4 חודשי שהיית המבקשת בבית האבות (החל מיום 16.7.2012) (".. שהתשלום בעבור השהות במוסד אנו מניחים שאינו נופל מהסכום ששולם ומשולם עדיין לבית האבות" - עמ' 7 לפרוטוקול); (3) הוצאות נוספות בסך כולל של כ-2,800 ₪.

תשתית נורמטיבית

6.התשלום התכוף הוא בגדר סטייה מן הגישה השוללת פיצול עילות, והוא נועד לאפשר למי שנפגע בתאונה לקבל באופן מיידי דמי קיום וכיסוי להוצאות האשפוז, כדי שלא יסבול נזק וסבל שאינם ניתנים לתיקון, וכדי שלא יהיה נתון לחסדי חברת הביטוח ויצטרך לקבל תכתיביה. התכלית החקיקתית של סעיף 5 לחוק הפיצויים תוארה כ"מטרה אנושית של הגשת סיוע מיידי לאדם, אשר נאלץ לעמוד באופן פתאומי בהוצאות אשר עלולות להיות גדולות מכפי יכולתו") (ע"א 330/84 מדינת ישראל נ' הלבנון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(2) 663, 667 (1986)). תשלום תכוף נועד, מטבעו, להושטת סעד מהיר וזמני לנפגע, ובית משפט פוסק בו על יסוד ראיות לכאורה בלבד (רע"א 1271/12 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' פלונים, פסקה 15 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין והאסמכתאות הנזכרות שם (פורסם בנבו, 8.4.2012) (להלן: עניין הכשרת היישוב)).

7.בסעיף 5(ב) לחוק הפיצויים נקבע מהו "תשלום תכוף" (ההדגשות הוספו - א"ג):

"מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב –

(1)הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;

(2)תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; ..".

בסעיף זה קיימת אבחנה בין שלושת אלה: הוצאות לצרכי ריפוי, צרכי סיעוד וצרכי מחיה.

8.סעיף 5(ה) לחוק הפיצויים, אשר תוקן על-ידי סעיף 39 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, (להלן: תיקון 2009), מסייג את מרכיב ההוצאות לצרכי ריפוי:

"(1)חובת התשלום לפי סעיף קטן (ב)(1) לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לגבי הוצאות בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף8 (ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק;