רוס-גרנות ואח' נ' ועד האגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חרות בית"ר בע"מ ואח'

החלטה

1.עניינה של החלטה זו בבקשות שהועלו על ידי משיבים 1-4 במסגרת כתבי התשובה שהגישו, בהן התבקש בית המשפט לקבוע, כי תובענה זו אינה ראויה להידון בדרך של "המרצת פתיחה" – כפי שהדבר נעשה על ידי המבקשים – אלא בדרך של תובענה "רגילה".

2.מספר נימוקים הועלו בתמיכה לבקשות שהוגשו: הנימוק האחד הוא, שהמחלוקת העובדתית והמשפטית הקיימת בין הצדדים היא מורכבת, ועל כן אין מדובר בסכסוך אשר לפי טיבו ומהותו מתאים להיות נדון במתכונת של "המרצת פתיחה". הנימוק השני הוא, שבירורו של ההליך יחייב שמיעתם של עדים לא מעטים אשר חלקם אינו מצוי בשליטת המשיבים, ועל כן לא יהא בידי המשיבים להגיש תצהירים מטעמם. הנימוק השלישי הוא, שניהול הליך בדרך של "המרצת פתיחה" אינו מאפשר למשיבים לקיים את ההליכים המקדמיים אשר לטענת המשיבים חיוניים במקרה זה. הנימוק הרביעי הוא, שבכוונת חלק מהמשיבים להגיש נגד המבקשים תביעה שכנגד בגדרו של ההליך הנוכחי, ודבר זה לא יהא אפשרי אם התובענה תתברר בדרך של "המרצת פתיחה". הנימוק החמישי הוא, שבכוונת חלק מהמשיבים לבקש לאחד את הדיון בתיק זה עם תביעות אחרות התלויות ועומדות עתה בין חלק מהצדדים. הנימוק השישי הוא, שחלק מן הסעדים הנתבעים על ידי המבקשים הם סעדים כספיים, ועל כן על המבקשים להגיש תביעה "רגילה" ולשלם את האגרה המתחייבת בשל כך.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את בקשת המשיבים. מדובר בתובענה שהוגשה נגד חמישה משיבים המיוצגים על ידי ארבעה משרדי עורכי דין. מהחומר הרב שהצדדים הגישו אכן ניתן להתרשם כי אין מדובר בתובענה אשר לפי טיבה ומהותה ראויה להתברר במתכונת של "המרצת פתיחה", ועל כן יש לברר את התובענה במתכונת של תביעה "רגילה". די בנימוק זה כדי להצדיק את בקשת המשיבים.

4.ב"כ המבקשים העלה הצעה ולפיה בית המשפט יפצל את הדיון בתובענה, כך שתחילה תידון סוגיה אחת מבין הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, אשר לדעת ב"כ המבקשים אינה מצריכה בירור עובדתי רב, ועיקרה בשאלה משפטית בה בית המשפט יידרש להכריע. במקרה כזה, אין לב"כ המבקשים התנגדות לכך שהחלק הנותר של התביעה יתברר כתביעה "רגילה". ב"כ המשיבים התנגדו להצעה שהועלתה.

5.אין בידי לאמץ את הצעתו של ב"כ המבקשים. במקרה שלפנינו אין מדובר במצב דברים בו פיצול הדיון לשני חלקים עשוי לייתר את הצורך בבירורו של החלק השני (כפי שהדבר, למשל, כאשר מפצלים את הדיון בין שאלת האחריות לשאלת הנזק), אלא במצב דברים בו התובע מודיע כבר עכשיו, כי תהא הכרעתו של בית המשפט בחלק הראשון אשר תהא, יהיה צורך לקיים את הדיון גם לגבי החלק השני. משכך, יהיה זה בלתי יעיל, הן מבחינת הצדדים והן מבחינת בית המשפט, להורות על פיצול הדיון, ומוטב לברר את התיק, על שני חלקיו, כמקשה אחת. בהקשר זה לא למותר יהיה לציין, כי במסגרת התובענה שהגישו עותרים המבקשים לכך שבית המשפט ייתן להם היתר לפיצול סעדים, ומכאן שמדברי המבקשים עצמם עולה, כי אפשר שתובענה זו, על שני חלקיה, אינה ממצה את הטענות והתביעות שיש להם נגד המשיבים.

6.סוף דבר. מתוקף סמכותי לפי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 אני קובע, כי תובענה זו תידון בדרך של תביעה "רגילה". הצדדים יקיימו הליכים מקדמים וישלימו אותם בתוך 45 ימים. במידה ולמי מהצדדים יש בקשה, בין לעניין ההליכים המקדמיים ובין בעניינים אחרים, עליו להעלותה בפני בית המשפט תוך 60 ימים.

7.אני קובע בתיק ישיבת קדם משפט ליום 29.6.14 בשעה 09:00.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.