רוזנצויג נ' אבו רוכב

פסק דין

בפניי תביעה קטנה שעניינה הפרה נטענת של הסכם שכירות של מונית, במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סך של 14,000 ₪, לפי הפירוט הבא:

אי תשלום שכירות עבור 36 ימים לפי 175 ₪ ליום בגין שכירת המונית + 75 ₪ עבור פקדון יומי (בסה"כ: 9,000 ₪) + 5,000 ₪ - דמי פקדון.

הנתבע מודה בהתקשרות בהסכם לשכירת המונית, אך טוען להגנתו כי הפסקת ההתקשרות היתה בהסכמה הדדית ,כי בעקבות תקלות חוזרות ונשנות במונית הושבה המונית לידי התובעת, וכי את החוב הנטען בגין 36 ימי שימוש במונית יש לקזז מסכום דמי הפקדון היומי סך 75 ₪ ששולמו ממועד תחילת ההסכם, משעה שהמונית הוחזרה לידי התובעת, ובאשר לתשלום הפקדון – לטענתו ,עליו לשלם רק את החלק היחסי בו עשה הנתבע שימוש, כך שעליו לשלם סך של 1,250 ₪ בלבד.

הצדדים הסמיכוני לפסוק במחלוקת ביניהם על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, ללא נימוקים.

על פי הדין, פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79א' אינה מוגבלת להוראות הדין המהותי בלבד, אלא גם לעקרונות ושיקולים אחרים, ובין היתר, שיקולים של צדק, הגינות, שלום ויישור ההדורים.

לאחר שעיינתי בתיק, בכתבי הטענות, במסמכים, ושמעתי את הצדדים בפניי טרם גובשה ההסכמה הנ"ל, באתי לידי מסקנה כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 5,300 ₪ לסיום כל המחלוקות ביניהם בקשר לתיק שבפניי.

הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 יום מהיום, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתום המועד האמור ועד ליום התשלום בפועל.

לאור האמור לעיל, ובנסיבות הענין, איני עושה צו להוצאות.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.