רוזנבלט נ' מועצה דתית אזורית גליל תחתון

החלטה

1.זוהי החלטה בבקשה להעברת הסכסוך מושא התביעה העיקרית לוועדה פריטטית.

2.בכתב התביעה עתר המשיב, שהינו רב אזורי של יישובי הגליל התחתון, נגד ניכוי סכומים שונים ממשכורתו בחודשים 7-12/12 אשר מסתכמים בסך של 9,176 ₪.

עוד נטען בכתב התביעה, בין היתר, כדלקמן:

א.בתשובה לפניות בא כוחו של המשיב בנוגע לניכויים הנ"ל, השיבה המבקשת, באמצעות בא כוחה, תוך העלאת הטענה שמקור הניכויים השונים הינו יתרת חופשה שלילית שהצטברה לחובתו של המשיב.

ב.במשך תקופת העסקתו של המשיב אצל המבקשת (קרוב לעשר שנים), בה היה זכאי ל- 30 ימי חופשה עבור כל שנה מכח הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, הוא יצא למספר ימים בודדים של חופשה בכל שנה, ומעולם לא היה ביתרת חופשה שלילית ואף המבקשת לא הביאה לידיעתו את מספר הימים שעומד לזכותו או את מספר הימים שנוצלו על ידו.

ג.המבקשת לא הציגה, על אף פניות ב"כ המשיב, כל רישום הנוגע לימי החופשה שהמשיב ניצל במהלך תקופת עבודתו ואשר בגינם נוכו הסכומים נשוא התביעה.

3.בכתב הגנתה העלתה המבקשת טענה מקדמית לפיה יש להעביר את התביעה להליך בפני וועדה פריטטית, תוך הפנייה להסכם הקיבוצי מס' 7042/88 שנחתם ביום 6.9.88 והוראת 06.211 לתקשי"ר, כאשר לטענת המבקשת עניינה של התביעה אשר בפנינו הינו "חילוקי דעות בקשר לביצועו או לפירושו של הסכם קיבוצי בענייני שכר ותנאי עבודה אשר התגלעו בין הצדדים להסכם".

לגופה של תביעה, המבקשת טענה בכתב הגנתה, בין היתר, כדלקמן:

א.ככל שהמשיבה הפחיתה מפחיתה ותפחית משכרו של המשיב סכום כלשהו, הרי שהדבר נובע מאי הופעתו של המשיב לעבודה.

ב.המשיב ניצל את כל ימי החופש אותם הוא יכול לצבור, ומכאן בגין היעדרויותיו מהעבודה אין הוא זכאי לתשלום.

ג.המבקשת ניהלה ומנהלת רישום מדויק של חופשות ממנו עולה כי המשיב מנצל כל שנה מספר רב של ימים, מעבר לזכאותו על פי דין.

4.ביום 3.3.2012, הגישה המבקשת בקשה בה חזרה על הטענה המקדמית שהועלתה בכתב הגנתה וביקשה, שוב, להעביר את את הסכסוך בין הצדדים לוועדה פריטטית.

5.בתגובה לבקשת המבקשת הנ"ל, הגיש המשיב את תגובתו בה נטען, בין היתר, כדלקמן:

א.נשוא הבקשה הנו העברת דיון בזכויות קוגנטיות של משפט העבודה המגן למוסד בוררות, בניגוד להוראות הדין וההלכה הפסוקה ומכאן דין הבקשה להידחות.

ב.הוראות ההסכם הקיבוצי אליו מפנה המבקשת בבקשתה מסדירים את מערכת היחסים בין הצדדים לאותו הסכם, אך אין הם חלים על מערכת היחסים האינדיבידואלית שבין העובד כפרט לבין מעבידו, עליה חלים הוראות הדין הכללי וההוראות הנורמטיביות שבהסכם הקיבוצי.

6.ביום 10/6/13 התקיים בפניי דיון בבקשה, בו העלו הצדדים את טענותיהם.

7.ביום 6/9/1988 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין מרכז השלטון המקומי בישראל, שלוש הערים הגדולות וחבר המועצות הדתיות – כולם על ידי ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית (להלן: "ההסכם").

בסעיף 9 להסכם שכותרתו "הוראות התקשי"ר וחוקת העבודה לעובדים ברשויות מקומיות", נקבע כדלקמן:

"מבלי לגרוע מכלליות האמור בהסכם זה, ימשיכו לחול על רבני ההתיישבות כל הוראות התקשי"ר ועל רבני השכונות – חוקת העבודה, אשר חלו עליהם ערב חתימתו של הסכם זה...."