רוזנבלט נ' טופ דיזיין בע"מ

פסק דין

התובע רכש מאת הנתבעת מערכת ישיבה מעור המורכבת משלושה חלקים (3+2+1) וזאת ביום 17.6.08 (להלן: "הסלון").

במועד כלשהו לאחר הרכישה (בהמשך אתיחס לסוגיה זו) הופיעו כתמים בשל דהיית הצבע בכורסא, שהיא חלק מהסלון. בהתאם לתמונה שהוצגה בפני ניתן לראות במשענת הכורסא כתם גדול בהיר. בכתב התביעה נטען כי כל צבעו של הכורסא דהה לעומת שאר חלקי הסלון, אולם לא הוצגו בפני תמונות התומכות בטענה זו.

לטענת התובע לאחר שהופיע הכתם פנה לנתבעת מספר פעמים וזו התחייבה לשלוח נציג מטעמה שיבדוק את טענותיו אולם הדבר לא נעשה עד עצם היום הזה. בשל כך נתבע פיצוי במלוא שווי הסלון.

נציג הנתבעת הכחיש כל אחריות לכתם שהופיע על הכורסא ובמהלך הדיון העלה השערות אפשריות באשר למקור הכתם כגון: ניקוי בחומר לא מתאים או הנחת בד לכיסוי הסלון שגרם לכתם. נציג הנתבעת הוסיף כי ניסה לתאם ביקור בבית התובע, אולם הדבר לא הסתייע - פעם אחת בשל חסימת כביש הגישה לבית התובע ופעם אחרת בשל העדר אפשרות ליצור קשר עם התובע.

לאחר שמיעת טענות הצדדים בפני אני סבורה כי דין התביעה להידחות שכן, על אף הנראה בתמונות, לא אוכל להסתמך על עדות התובע ובתו על מנת לשלול את הטענה כי הכתם נוצר כתוצאה מניקוי הסלון בחומר כלשהו, שכן עדויות אלו לא היו מהימנות במידה מספקת.

במהלך הדיון התגלתה סתירה מהותית בין עדות התובע לבין האמור בתביעה ועדות בתו, שסייעה לו בניסוח התביעה וניהול ההליך, באשר למועד שבו התגלה הכתם, כאשר התובע טען בעדותו כי הכתם התגלה מיד לאחר אספקת הסלון ופתיחת אריזתו (שהיתה קרועה ובלויה), ולעומת זאת בכתב התביעה שנערך על ידי בתו (גירסה עליה חזרה במהלך הדיון) נרשם כי הכתם התגלה בחלוף חודש וחצי ממועד אספקת הסלון.

אין בסתירה זו די כדי לקבוע כי הופעת הכתם נבעה ממעשה מצדו של התובע ולא מפגם בייצור, אולם בהעדר אפשרות לסמוך ממצא ברור באשר למועד הופעת הכתם על העדויות מטעם התובע, נותר בי הרושם כי התובע, בנסיונו להרחיק מעל עצמו את ה"אשם" שיוחס לו על ידי הנתבעת, שינה מגרסתו המקורית, כפי שזו הופיעה בכתב התביעה, וטען כי הכתם היה קיים במועד אספקת הרהיטים.

מדובר בגירסה שמעבר להיותה סותרת גירסה קודמת, הרי שאינה סבירה בעיני מאחר ולא סביר כי התובע, לא בדק, מיד עם אספקת הסלון, את מצבו, כפי שטען בפני.

יתירה מכך, העובדה כי הכתם הופיע רק על הכורסא ולא בשאר חלקי הסלון דווקא תומכת בטענת הנתבעת כי מדובר בכתם שאין מקורו בפגם בייצור או בחומר ממנו עשוי הסלון, אלא כתוצאה מגורם חיצוני כלשהו, כגון ניקוי לא מתאים.

לאור האמור לעיל, משנתגלתה סתירה של ממש בין הגירסאות שמסר התובע, אני סבורה כי דין התביעה להידחות מהטעם שהתובע לא עמד בנטל להוכיח את טענתו כי מקור הכתם בפגם בסלון.

בנסיבות הענין, ולאור התנהלות הנתבעת בענין, ששוכנעתי כי לא עשתה די על מנת לבדוק את טענות התובע בדרך של בדיקת הסלון והתרשמות בלתי אמצעית ממנו, ומשהתביעה נדחית רק בשל אי עמידה בנטל ההוכחה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו שבט תש"ע, 30 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.