רוזן נ' רוזן ואח'

החלטה

בפני בקשה של הנתבעים בהליך זה, לפסילת האבחון הפסיכו דידקטי אשר צורף לכתב התביעה, בהיותו לטענתם חוות דעת רפואית מטעם התובע אשר אסורה בהגשה בהליך לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 והתקנות על פיו.

התובע מצידו טוען, כי מדובר במסמך שהוכן על ידם ללא קשר להליך הנוכחי, מסמך אמין ואובייקטיבי אשר נערך על מנת לסייע לתובע בלימודיו שנפגעו עקב תאונת הדרכים שעבר ואין לראות בו חוות דעת רפואית פסולה.

אציין כי על פני הדברים, מדובר בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.4.13, אבחון מיום 3.3.05 והליך שהוגש ביום 29.8.12, כלומר אבחון שנעשה 7 שנים טרם הגשת התביעה ועל כן קשה לטעון כי נעשה על ידי התובע (או הוריו) מתוך הכנה להגשת תביעה זו ועל מנת להקנות להם יתרון בלתי הוגן.

עוד אציין, כי עיון במסמך האבחון, מראה כי כמעט כולו, אינו בגדר חוות דעת ואף אינו מתייחס לתאונת הדרכים, אלא למבחנים שנערכו לתובע ולמסקנות שניתן להסיק מהם לגבי תפקודו של התובע והדרכים לשפר תפקוד זה. ההתייחסות לתאונת הדרכים מרוכזת רובה ככולה בעמוד האחרון של האבחון, הן לגבי אירועים מאז התאונה, הן לגבי הגורמים להם והן לגבי המלצת המשך טיפול.

ראוי עם זאת, לבחון את השאלה של פסילת המסמך גם בהקשר של צירוף מסמך זה למומחים ובעיקר בהקשר זה למומחה הפסיכיאטרי, ככל שימונה כזה. כפי שציין התובע בתגובתו לבקשה, ככל שמדובר במומחה פסיכיאטרי, הגישה בקשר למסמכים שניתן להגיש לו מעט יותר ליברלית. ראה בהקשר זה בספרו של א. רבלין תאונות דרכים מהדורה רביעית בחלק השני בע' 664:

"כך למשל, הדבר במקרים בהם המומחה הרפואי הוא מומחה בתחום הפסיכיאטרי הנדרש ברגיל למידע נרחב אודות הנבדק, מידע שאינו דווקא בתחום "הטיפול הרפואי שניתן לו", או "בדבר הבדיקות שנבדק". יתרה מכך, "טיפול רפואי" אינו דווקא טיפול הניתן על ידי רופא. גם טיפול נפשי אשר ניתן על ידי פסיכולוג כלול ב"טיפול רפואי". אין מניעה, לפיכך, להעביר למומחה הפסיכיאטרי שנתמנה כרטיס טיפולים אותנטי שנערך על ידי פסיכולוג שהעסיק הנפגע, אלא שראוי אז להבהיר למומחה כי המדובר בפסיכולוג אליו פנה הנפגע מיוזמתו ובאופן פרטי. אכן קיימת הגמשה בישום הוראות תקנה 8(א) לתקנות ככל שמדובר בתחום הפסיכיאטרי יחד עם זאת גם במקרים אלו מתחייבת זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה, על מנת להבטיח את שיקול דעתו העצמאי של המומחה, ולמנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפנייה מטעמם למומחה רפואי אחר..."

ראה בהקשר זה גם בש"א 213363/09 (ת"א) במסגרת ת.א. 31252/09 שוקיר אלננור נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ שם נקבע ספיציפית לעניין אבחון דידקטי:

"אשר לדו"ח אבחון דידקטי מיום 16.12.08- מדובר באבחון הכולל בחינת תפקודים ומיומנויות שונות אשר מטרתו לסייע בהתאמת דרכי למידה. מסמך זה נערך כחלק מהטיפול בתובעת והוא אינו כולל מסקנות ו/או אבחנות העשויות לפגוע בשיקול דעתה של המומחית ואין מניעה להמציאו למומחית."

בענייננו, כאמור, מדובר באבחון שנעשה שנים רבות לפני שהוגשה התביעה. כפי שעולה מן האבחון עצמו, הפנייה אליו נעשתה עקב קשיים התפקוד הלימודי. על כן, אין לחשוד במסמך זה, ככזה שנעשה על מנת לתת יתרון בלתי הוגן לתובע בהליך המשפטי. אין חשיבות לכך שהתובע לא התלונן בפני רופאיו על ירידה בלימודים ולא הם שהפנו אותו לאבחון, שכן מטבע הדברים, ירידה בלימודים איננה נושא עליו מתלוננים בפני הרופא והעובדה כי חלף פרק זמן בין התאונה לבין האבחון, איננה שוללת קשר בין הדברים, שכן לוקח זמן להבין שאי הצלחה מסוימת בלימודים איננה מקרית אלא בגדר בעיה שיש להתייחס אליה. הדברים נאמרים כמובן מבלי שתהיה בהם קביעה כלשהי, כי יש קשר סיבתי בין הישגיו הלימודיים של התובע לבין התאונה נשוא הליך זה.

העולה מן האמור הוא כי אני סבורה כי אין לפסול כליל את האבחון שצורף לכתב התביעה. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כי הוא נעשה על ידי גורם פרטי והפנייה לקבלתו הייתה של התובע והוריו ועל כן יש להתייחס אליו בזהירות מסוימת. היות שבפסקאות האחרונות של האבחון, מרוכזת ההתייחסות של המאבחנת לתאונת הדרכים ויש בהתייחסות זאת משום הבעת עמדה על קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לבין המצב אותו אבחנה, אני מורה לתובע להסיר מחוות הדעת את העמוד האחרון לחוות הדעת למעט שתי השורות הראשונות שלו.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 15 יום, אליו יצרף את חוות הדעת ללא העמוד האחרון (פרט לשתי השורות הראשונות) וכך יוגש מסמך זה למומחים ככל שימונו כאלה. כמו כן, ככל שיוגש המסמך למומחים מטעם בית המשפט יציין התובע כי מדובר במסמך שנעשה על ידי גורם פרטי ולפי פנייה של התובע ושל הוריו.

משום שקיבלתי את הבקשה בחלקה בלבד, אינני עושה בשלב זה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ג, 05 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.