רוזן נ' אסרף ואח'

פסק דין

לפניי תביעה לתשלום שכר טרחה עבור מתן שירותים משפטיים.

זהות הצדדים ורקע עובדתי מוסכם –

התובע, עו"ד אורי רוזן (להלן: "רוזן"), עוסק בין היתר בייצוג נפגעים מכח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים").

הנתבע 1, מר אסרף שלומי, נפגע במהלך שירותו הצבאי ברגלו השמאלית ונגרמו לו נזקי גוף (להלן: "הפגיעה"). לאור הזהות בשם המשפחה של שני הנתבעים, יכונה נתבע 1 להלן בשמו הפרטי - "שלומי" ואביו, הנתבע 2, מר סימון אסרף יכונה להלן - "סימון". שני הנתבעים יחדיו יכונו להלן "הנתבעים".

אין חולק כי שלומי החל בעצמו את ההליכים לצורך קביעת דרגת נכות לפי חוק הנכים, ייצג את עצמו מול שתי ועדות רפואיות - וביום 23/10/2008 קבעה הועדה הרפואית כי לשלומי נותרה נכות רפואית זמנית בשיעור של 11% (להלן: "החלטת הועדה הראשונה").

שלומי לא היה שבע רצון מהחלטת הועדה הראשונה, ובשלב זה, שלומי בליווי סימון, פנו אל רוזן לצורך ייצוג משפטי.

ביום 8/12/2008 חתם שלומי במשרדו של רוזן על הסכם שכר טרחה (להלן: "ההסכם") וסימון חתם כערב לחיוביו של שלומי מכח ההסכם. אין מחלוקת כי עובר לפגישה במהלכה נחתם ההסכם, היתה עוד פגישה בין רוזן לבין הנתבעים, כמה ימים קודם לכן.

לצורך המשך הדיון יובא נוסח ההסכם כלשונו:

"אני הח"מ, שלום שלומי אסרף ת.ז. 301154845 מתחייב לשלם לעו"ד אורי רוזן תמורת טיפולו בהגשת ערר לועדה הרפואית העליונה שליד משרד הביטחון, שכר טרחה כדלקמן:

עבור בדיקת החומר וגיבוש עמדה – סכום של 11,550₪ ב-5 שיעורים חדשיים רצופים החל מחודש זה.

יוחלט על המשך טיפול –

סכום נוסף של 11,550 ₪ שישולם ב-5 שיעורים חדשיים רצופים מיד עם קבלת דרישת עו"ד רוזן לתשלומו – במקרה של ערעור לבית המשפט.

וכן –

שלושים אחוז (30%) מהתגמולים והטבות נלוות שאקבל ממשרד הביטחון במשך 72 חודש או מהמענק החל ממועד תחילת הזכאות, במובן הבא:

תיקבע לי דרגת נכות זמנית – מההפרש בין דרגת הנכות הזמנית כיום (10%) לבין דרגת הנכות הזמנית שתקבע לי.

תיקבע לי דרגת נכות קבועה – מכל דרגת הנכות שתיקבע לי בצרוף ההפרשים לפי חוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) ובתוספת מס ערך מוסף.

כן מתחייב אני לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בניהול ההליכים הנ"ל, לרבות שכר טרחה רופאים מומחים ומס ערך מוסף."

רוזן הגיש בשם שלומי ערעור בפני הועדה הרפואית העליונה שליד משרד הביטחון (להלן: "הועדה העליונה"), אשר קבעה כי הנכות הזמנית בשיעור של 11% תקפה לשנה נוספת.

בעקבות קביעה זו של הועדה העליונה, הגיש רוזן בשמו של שלומי ערעור לבית המשפט, אשר נמחק לבקשת רוזן סמוך לאחר הגשתו.