רוזילו נ' ח'יר

פסק דין

לפניי ערעור על החלטתו של כב' הרשם מר' אורי אוחיון, מיום 11.7.11 (להלן:ההחלטה).

עניינה של ההחלטה בבקשתה של המערערת להגשת התנגדות ולעיכוב הליכים שננקטו נגדה במסגרת תיק ההוצל"פ, שנפתח בעקבות הגשת תביעה לסכום קצוב.

בכתב התביעה נטען כי המערערת פנתה למשיב, שהינו עו"ד במקצועו, כדי לייצגה בהגשת תביעה לבהמ"ש. עוד נטען כי, בתחילת הדרך הוסכם בין הצדדים לעניין תשלום ההוצאות והשכ"ט, כאשר הסכמות אלו הועלו על הכתב, ועל הסכם זה חתמו שני הצדדים. לימים, כך נטען, לאחר שהמשיב קדם את עניינה של המערערת בהגשת תביעה, היא ראתה להפסיק את ייצוגו, מבלי שטרחה לשלם את שכרו כפי ההסכם. בעקבות כך, המשיב הגיש תביעה לסכום קצוב, שבגדרה הוא עתר לחיובה של המערערת בתשלום הוצאותיו והשכ"ט המגיע לו בהתאם להסכם.

המערערת, כאמור, הגישה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וגם עתרה לעיכוב הליכי ההוצל"פ שננקטו נגדה, בעקבות בקשתה זו ניתנה ההחלטה שהינה מושא הערעור.

בהחלטתו כב' הרשם הורה על עיכוב חלק מההליכים, אם כי התנה זאת בהפקדת עירבון בסך של 12,000 ₪, זאת לאחר שכב' הרשם בחן את טענות המערערת תוך התייחסות לסיכויי הגנתה .

המערערת חזרה, במסגרת הדיון שהתקיים בפניי, מרוב טענותיה, אם כי עמדה על כך שכב' הרשם שגה בהחלטתו שעה שקבע בזו הלשון:" במצב שבו המבקשת פטרה את המשיב מייצוגה בתביעה לזכותה, אין ספק שיחול האמור בהסכם בכתב",

בשלב זה של הדיון, עוד בטרם נשמעו עדויות הצדדים גם לא נבחנו ראיותיהם לעומק, מובן מאליו שלא ניתן ואין זה מקובל לחרוץ את דינו של צד זה או אחר להליך. הבחינה בשלב זה סבה סביב פוטנציאל ההגנה האצור בטענות וראיות המערערת ולא מעבר לכך.

ועוד, גם אם הקביעה תהיה נחרצת, ככל שתהיה, אין בכוחה כדי להקים השתק עילה גם לא השתק פלוגתא. המערערת בהחלט רשאית להעלות כל טענותיה לעניין הסכם השכ"ט ותחולתו ואין היא כבולה בהגנתה מפאת ההחלטה. מכאן, חששה של המערערת מהשלכותיה של ההחלטה על הגנתה מפני תביעת המשיב, הינו חסר כל בסיס.

לאור האמור לעיל, שעה שהמערערת כיוונה את חיציה כלפי קביעות שקיבלו ביטוי בהחלטה ,בשונה מהתוצאה האופרטיבית של החלטה זו, כן משום שקביעות אלו אין בהן כדי לחסום את דרכה של המערערת מלהציג את מלוא טענותיה במהלכו של הדיון בתובענה, הרי עסקינן בפועל בערעור תיאורטי שהדיון בו לא יצמיח תועלת למי מהצדדים.

בנסיבות אלה ומשום כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

בנסיבות לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תמציא פס"ד זה לצדדים.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ב, 09 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.