רובין נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בתל-אביב יפו (כב' השופטת דלית ורד), עת גזרה את דינה של המערערת לאחר שהרשיעה אותה על פי הודאתה בכתב אישום חמור.

כתב האישום ייחס למערערת גרימת תאונת דרכים, רח' דה וינצ'י ת"א, עת נכנסה לצומת כאשר הרמזור מורה לה לנסוע ימינה, היא המשיכה ישר ובשל כך נהג אופנוע שהגיע לצומת בדרך חוצה, התנגש בה.

כתוצאה מההתנגשות נגרמו לנהג האופנוע חבלות ממשיות, כידון האופנוע נכנס לבטנו, נגרם לו קרע בכבד ושבר ביד ימין שהביאו לאשפוזו לחמישה ימים.

בית משפט קמא בגזר דינו הטיל על המערערת עונשים שונים ובעיקר, ועל כך הערעור, עונש פסילה בפועל של 11 חודשים, כאשר אין הוא מנכה מתקופת הפסילה תקופה של פסילה בפועל אותה ריצתה המערערת עד ליום גזר הדין שניתן ביום 2.9.10 והרשיון הופקד כבר ביום 21.7.10.

בית משפט קמא בגזר דינו שקל את כלל השיקולים אשר צריכים היו לענין, נסיבות התאונה, נסיבותיה האישיות של המערערת, לרבות עברה התעבורתי שאיננו מכביד כלל ועיקר, נסיבות הפציעה של הקורבן, העובדה שהפציעה היתה חמורה אך מנגד הנזקים שנגרמו לו לא היו לאורך זמן.

הלכה היא, שאין ערכאת הערעור מתערבת בגזר דינו של בית משפט קמא, הערכאה הדיונית, אלא כאשר העונש אשר מוטל על ידי הערכאה המבררת חורג באופן בלתי מידתי מרמת ענישה הנוהגת. מפנה לדוגמה ע.פ 3015/09 מ"י נ. פואד קדיך, לא פורסם, מיום 20.7.10, שם נאמר שרק במקרים חריגים וסטיה ברורה ממדיניות הענישה הראויה, ערכאת הערעור תתערב בענישת קודמתה.

יחד עם זאת, ותוך שאינני מתערב באופן מהותי בגזר דינו של בית משפט קמא, בשל מידת הרחמים בשל כך שלא ראיתי את גליון ההרשעות בפועל, בשל אי הופעת המדינה, בשל הריונה של המערערת שעומדת כנראה ללדת זה מקרוב, אנכה מתקופת 11 החודשים של הפסילה בפועל שהטיל בית משפט קמא, את התקופה שריצתה מיום הפקדת הרשיון ועד גזר הדין בין ה-21.7.10 ועד 2.9.10.

לבד מכך, הערעור נדחה.

ניתן והודע היום כ"ה כסלו תשע"א, 02/12/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: אורלי בן-שלום