רוביו נ' כהן ואח'

החלטה

התובע, בעל עסק למכירה מעל גבי דוכנים המוצבים בקניונים, לרבות בדנמרק.

הנתבעים, ע"פ כתב התביעה, ביקשו לקיים עסקים עם התובע, לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי התובע, וע"פ כתב התביעה, ביום 24/12/2008, חבו כלפיו 197,211.97 כתרים דניים.

לימים "באו בדברים", והנתבעים התחייבו ביום 24/12/2008, לשלם לתובע, 167,211.97 כתרים דניים, ולא פרעו חובם, חרף ארכה שנתן להם התובע. עוד נקבע בכתב התביעה, כי הצדדים הסכימו לסמכות שיפוט בישראל.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן, בה ציינו גם את אלו:

ביהמ"ש אינו ה"פורום הנאות לניהול התביעה", הואיל והלכה למעשה, מדובר בתביעתו של

מנהל חברה המאוגדת בשבדיה, בעלת סניף בדנמרק, אשר פיתה את המבקשים להגיע לשבדיה, ולאחר שהמבקשים הוציאו מכיסם כספים לרכישת "עגלות", מכרה החברה באמצעות התובע את העגלות לאחרים, בלא ידיעתם, תוך שהתובע מפתה את הנתבעים להגיע לדנמרק. שם, לאחר שהתובע ואשתו הבטיחו למבקשים "הרים וגבעות", השקיעו המבקשים 100,000 קרונות דניות, וניסו לקשור אותם בהסכם המוביל להפסד, חלף חלוקת רווחים עימם. לאחר שהועברו כספי המכירה שנתקבלו אצל המבקשים לחשבון של תאגיד דני, הכניסו התובע ואשתו את הנתבעים לדירתם (בדנמרק) והכריחו אותם באיומים ובצעקות לחתום על נספח "א", הוא המסמך במשמש עילת התביעה.

נטען גם ע"י המבקשים, כי לאחר חתימתם על נספח "א" הנ"ל, העבירו כספים נוספים, והתובע אף זוכה בשל תשלומי מס כך זכאים הם לקיזוז סכום ניכר מן התביעה.

המבקש 1 העיד, כי לא נחתם הסכם בין הצדדים, הגם שהוחלפו טיוטות, שלא הבשילו כדי הסכם.

ראה מוצגים מב/1-5).

עדותו נקטעה בשל תום פרק הזמן שהוקצה לדיון, והמשך הדיון בבקשת המבקשים, התקיים ב- 7/4/2010.

בהמשך עדותו העיד, כי תחילה הגיעו המבקשים (ואחרים זולתם שאינם נתבעים) לשבדיה, שם ע"פ המוסכם היו אמורים ללמוד העבודה ולאחר זמן התובע ואשתו עתידים היו לעבור לדנמרק ולהשאיר למבקשים את העיסוק במכירות בשבדיה. כך תועד בפרוטוקול, מפי המבקש 1:

בהמשך, העיד המבקש על נסיבות הגעתו לדירת התובע ואישתו:

אודות הרקע והנסיבות לחתימת המבקש על נספח "א", העיד הוא כך:

ביחס לטענות הקיזוז המנויות בבקשת הרשות להתגונן, העיד המבקש 1 :

המבקש 2 העיד, על נסיבות כריתתו של נספח "א":

משנשאל המבקש 2 אודות אופן ניצול הזמן בדירת התובע ואשתו, השיב גם זאת:

לעניין ידיעתו אודות הפעלת דוכנים בדנמרק, העיד המבקש 2:

התובע הציג למבקש 2 השאלה הבאה:

תשובתו, במלואה, מובאת להלן: