ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
34700-04-11
11/06/2014
|
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע
|
- נגד - |
התובע:
גרנד רהיטים בע"מ
|
הנתבע:
מוחסן רביע סובחי
|
|
החלטה
לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ביום 19/1/14.
עניינה של התביעה נזקי גוף בתאונת עבודה, שארעה לתובע עת עבד אצל הנתבעת.
יצויין כי בעבר ניתן בתיק פסק דין ביום 24/10/11, אך מאחר ומס' הח.פ. של הנתבעת בכתב התביעה היה שגוי, בוטל פסק הדין, ונמסר לנתבעת כתב תביעה מתוקן.
הבשה לביטול פסק דין מוגשת במועד, ואין חולק כי הנתבעת קיבלה את כתב התביעה המתוקן.
המבקשת תולה את המחדל בהגשת כתב ההגנה בהעברת כתב התביעה לטיפול סוכן הביטוח, אשר הבטיח למבקשת כי העניין מטופל.
לגוף התביעה טוענת המבקשת להתיישנות (האירוע קרה ביום 5/12/04 וכתב התביעה המתוקן הוגש ביום 27/10/13), לרשלנות של התובע, לקיזוז תשלומי המל"ל ולהעדר נכות.
המשיב בתגובתו מזכיר כי כתב התביעה הוגש לראשונה ביום 27/4/11, נמסר לנתבעת לאותה כתובת, ורק בגלל הטעות במס' הזיהוי של המבקשת בוטל פסק הדין, ובוצעה מסירה חוזרת, שגם בעקבותיה לא הוגש כתב הגנה. המשיב מציין כי סכום פסק הדין נקבע על הצד הנמוך וכי המבקשת זלזלה בהליך, הגישה בקשה סתמית ללא תצהיר מטעם סוכן הביטוח, ולא הציגה הגנה ראוייה בפני התביעה.
בתגובה לתגובה מפרט ב"כ המבקשת את טענותיה, טוען כי התביעה התיישנה מאחר ואת מועד ההתיישנות יש למנות ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן, אך מתעלם במופגן ממסירת כתב התביעה בשנת 2011. ניתן היה לראות זאת מעיון בתיק בית המשפט, ואין לדרוש מב"כ המשיב לצרף לתגובה את כל התנהלות התיק טרם הגשת הבקשה לביטול פסק דין. כן מפרט ב"כ המבקשת את נימוקי ההגנה, מתייחס לנזקי התובע, ומציין כי האישור הרפואי הופק רק 6 שנים לאחר התאונה, ובו מצויין כי התובע עובד בעבודה פיזית.
לאחר שקראתי את כתבי הטענות, אני מוצאת כי יש מקום לבטל את פסק הדין בתנאי שהמבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין התרשלותה בטיפול בכתב התביעה, שנמסר לידיה פעמיים, בסך 1,000 ₪, ותפקיד בקופת בית המשפט את הסך 5,000 ₪ להבטחת סכום פסק הדין, או חלקו, אם יינתן בסוף ההליך.
אני מוצאת כי המבקשת התרשלה בטיפול בכתב התביעה, שנמסר לה פעמיים, ואין די בטענה הסתמית על העברת התביעה לטיפול חברת הביטוח. עד עתה לא ניתן לדעת האם חברת הביטוח, ששמה אפילו לא צויין, מכסה את האירוע, וניתן ללמוד מסעיף 4 לתצהיר מר זגורי כי אין הכרה של חברת הביטוח בכיסוי המקרה.
נימוקי ההגנה ראויים לבירור, אף כי טענת ההתיישנות אינה כה חזקה כפי שנראה, מאחר ולא נסתרה ידיעת המבקשת אודות כתב התביעה כבר בעת קבלת המסירה בשנת 2011. עם זאת, לא ניתן לדעת מדוע לא פעל המשיב לגביית פסק הדין הקודם במשך שנתיים, לא הוצג מכתב המעיד על מסירתו לנתבעת, והגנת הנתבעת הינה הגנה סבירה בשלב זה של הדיון.
המבקשת תציג לי אסמכתא על תשלום ההוצאות ושכ"ט עו"ד למשיב, תפקיד את הסכום, שנקבע, ותגיש כתב הגנה, תוך 30 יום, אחרת תידחה הבקשה.
ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ד, 11 יוני 2014, בהעדר הצדדים.