ק"ג 6657-07-12 עיזבון המנוח קמין אריה נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ

1.התובעת, אלמנת המנוח אריה קמין ז"ל (להלן: "המנוח") שנפטר ביום 12/6/11, הגישה תביעה לתשלום מענק שנים עודפות, או לחלופין להשבת דמי גמולים ששילם המנוח לאחר שצבר 35 שנות ביטוח. בנוסף עותרת התובעת לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב.

2.אלה העובדות העולות מחומר הראיות :

א.המנוח, יליד 2/5/47, עבד בתעשיה האוירית החל מחודש דצמבר 1967.

ב.המנוח היה מבוטח בנתבעת לאורך כל תקופת העבודה.

ג.בתאריך 1/12/02 צבר המנוח 420 חודשי ביטוח בקרן המזכים בשיעור קצבה מקסימלי של 70% קצבה על פי תקנון הקרן.

ד.ביום 6/8/06 חתם המנוח על "הסכם הדדי להפסקת יחסי עבודה" מול מעסיקתו, התעשיה האוירית (נספח 3 לתצהיר הנתבעת).

על פי ההסכם, החל מיום 31/8/06 המנוח יפרוש מעבודתו בחברה ויקבל פנסיה מוקדמת מהחברה או מגוף שיתמנה לשם כך.

ה.במסגרת הסכם הפרישה המוקדמת, קיבל התובע מענק פרישה בסך 136,741 ₪.

ו.החל ממועד הפרישה המוקדמת, הפסיקה המעסיקה להעביר דמי גמולים בגין המנוח לקרן, זאת החל מחודש אוגוסט 2006.

ז.המנוח פנה למבטחים בשנת 2006 בבקשה למשיכת כספים מקרן הפנסיה (מכתב הקרן מיום 29/10/06, נספח 2 לתצהיר הנתבעת).

ח.הקרן פנתה למנוח במכתב מיום 12/6/08 המודיע לו כי הופסק בגינו תשלום דמי גמולים בחודש אוגוסט 2006 וכי ככל שתהיה הפסקה בהעברת דמי גמולים למשך 24 חודשים, לא יתאפשר חידוש חברות לאחר מכן.

ט.המנוח נפטר ביום 11.6.11 , בטרם הגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה. ממועד זה מקבלת אלמנתו קצבת שארים בשיעור 60% מהפנסיה המוקדמת ששולמה לו.

3.אלה טענות התובעת:

א.הקרן לא יידעה את המנוח בדבר הגעתו לשיעור הקצבה המקסימלי בשנת 2002, והמשיכה לגבות הפרשות עודפות במשך 4 שנים נוספות.

ב.מבחינת חובת הגילוי של הקרן כלפי מבוטחיה אין די במשלוח דו"חות שנתיים כפי שעשתה לטענתה. משהגיע המנוח לאירוע מחולל של צבירת 420 חודשי ביטוח המזכים בשיעור קצבה מקסימלי, היה על הקרן להודיע לו על כך באופן יזום, כדי לאפשר לו לבחור אם להמשיך בביצוע ההפרשות לקרן או להפסיקן באותה נקודת זמן.