ק"ג
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
32350-03-14
29/03/2015
|
בפני השופטת:
שרה מאירי – אב"ד
|
| - נגד - |
המערער:
טל ויצמן
עו"ד אלי בכר
עו"ד עדי אזולאי
|
המשיבים:
1. משרד האוצר - הממונה על הגמלאות
2. שירות בתי הסוהר
עו"ד אביסרור
|
| פסק דין |
1.בהמשך לדיון מוקדם שהתקיים ביום 4.11.2014 הגיש המערער עמדתו (ביום 1.12.2014), לענין תחולת סעיף 43 לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התשל"ה-1970 ("החוק") ולענין הסמכות המקומית (ענין שעלה בדיון המוקדם).
המדינה הגישה תגובתה (ביום 7.1.2015).
2.טוען המערער כי גוייס לשב"ס כרופא פסיכיאטר ב- 1.11.2010, כשקודם לכן הועסק מ- 11.1.98 כעובד "קרן המחקרים" של ביה"ח סוראסקי, וכעובד עת"א מ- 1.9.98, כשקליטתו בשב"ס היתה ברצף העסקה מלא.
עם קליטתו בשב"ס ביקש להחיל עליו את הסדר הפנסיה התקציבית אך נענה ע"י מנהל משאבי אנוש בשב"ס כי חל עליו הסדר פנסיה צוברת.
המשיבה בעמדתה לערעור עתרה לדחייתו, משהמערער חתם בהסכמה בתחילת שירותו בשב"ס על בחירתו בפנסיה צוברת (מבטחים), מה גם שאין מקום לערעור עפ"י החוק – משהמערער לא פרט וממילא לא הגיש תביעה לגמלה ואף לא ניתנה החלטת הממונה בתביעה לגמלה (שעליה ניתן להגיש ערעור).
עוד נטען לשיהוי, השתק ומניעות שגם בגינם יש לדחות הערעור.
3.המערער בעמדתו (שלאחר הדיון המוקדם) טען כדלקמן :
המערער נאלץ לבקש מביה"ד האזורי בירושלים לעיין בהליך שבפניו ס"ע 2383/08 מרעי בהג'ת נ' משט"י) והוברר כי המדינה ויתרה שם על טענותיה שדכאן ואין המדינה יכולה לטעון כעת אחרת מטענתה שם. לא ניתנה לו כל ברירה אלא להצטרף להסדר פנסיה צוברת כשהמערער לא ויתר על טענתו בעוד שזכאותו נובעת מהחוק.
קיימת דחיפות לדון בערעור גופא, משהותקף לפני מספר חודשים ע"י עצור, נגרמה לו חבלה חמורה ופגיעה נפשית, והוא מצוי בהליך שבסופו עשוי להקבע כי אינו יכול להמשיך בעבודתו מטעמי בריאות.
לסמכות המקומית – הוא מוצב במטה ברמלה, ביחידה נציבותית ולא מחוזית, במסגרת תפקידו פעל בבתי מעצר שונים, ולאחרונה בירושלים. בהתאם – משהוא מוצב במטה ברמלה, הסמכות היא לביה"ד בת"א.
4.המדינה בתגובתה (7.1.2015) חזרה על טענותיה ועתרה לדחיית התביעה, תוך שהפנתה לסעיף 42,43 לחוק – מהשהמערער בהגשת הערעור עובד השב"ס ולא פרש וממילא, לא הגיש תביעה לממונה, והאחרון לא נתן החלטתו. המערער בעמדתו לא טוען אחרת.