פלוני ואח' נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ

הקדמה

לפנינו שתי תביעות שנידונו במסגרת הליך מאוחד. תביעה להכרה בתובע (מר פלוני) כידוע בציבור של ס.ס.ק. ז"ל (המנוחה) לצורך קביעת זכאותו לקצבת שאירים מהנתבעת – קרן פנסיה מבטחים הוותיקה (מבטחים); ותביעה של ילדי המנוחה להכרה בזכאותם למשוך את כספי המנוחה כיורשים, בהתאם לתקנון מבטחים.

הרקע הצריך לעניין

1. התביעה הראשונה הוגשה במסגרת תיק ק"ג 2659-08-21 על ידי יורשיה של המנוחה – אלמוני; פלונית; ואלמונית (התובעים 1-3 בהתאמה). טענת התובעים הייתה שמבטחים מונעת מהם למשוך את כספיה של המנוחה מהקרן כיורשים, בהתאם לתקנון, בניגוד לדין. זאת לאחר שבקשת המנוחה לקבלת קצבת נכות ממבטחים אושרה לאחר שהיא כבר נפטרה.

2. התביעה של מר פלוני (ק"ג 20165-07-22) נפתחה בהסכמת הצדדים ולאור טענות ההגנה של מבטחים ביחס למרכזיותו בהליך. עקב חשיבות הדברים להבנת מהלך הדברים, להלן תמצית טענות מבטחים הנוגעות לתובע:

   • לטענת מבטחים, התובע והמנוחה חתמו על הסכם ממון ביום 1.6.14;

   • הסכם הממון אושר על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה ביום 7.7.14 (תה"ס 26639-06-14);

   • ביום 7.8.14 בדקה רופאת הקרן את המנוחה וקבעה לה נכות בשיעור 100% עקב גידולים ממאירים;

   • ביום 12.10.14 חתמו התובע והמנוחה על הסכם המחייב את התובע לתבוע את קצבת השאירים שהוא זכאי לה, לשיטתם, ממבטחים ולחלקה בינו לבין היורשים;

   • ביום 9.11.14 נפטרה המנוחה;