ק"ג 25478-03-13

בפנינו תביעת התובעת להורות לנתבעת לשלם לה פיצוי בגין הנזק שנגרם לה לטענתה, עקב הפחתת גמלת הזקנה שהיא מקבלת ממבטחים ביחס לגמלה שקיבלה בתקופת הפרישה המוקדמת, בניגוד להוראות הסכמים קיבוצים שנחתמו בין הצדדים.

העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות

התובעת, ילידת שנת 1951, הועסקה ביחידת הסמך של משרד הביטחון, במעמד של עובדת מדינה, מיום 1.9.75 ועד 10/1990.

החל מ-10/90, הועברה התובעת לחברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (להלן – תע"ש), בהתאם להסדרי המעבר שחלו על פי הסכם ההעברה (ר' מכתב מטעם תע"ש שנשלח אל התובעת ביום 11.2.90 בנספח 1 לתביעה).

התובעת יצאה לפנסיה מוקדמת מתע"ש ביום 1.12.00.

לאחר פרישתה המוקדמת והחל מיום 1.11.2001 הועסקה התובעת במלון השרון בהרצליה (להלן- מלון השרון) עד למועד יציאתה לפנסיה ביום 31.12.2011.

בשנת 2003, טרם פרישת התובעת, נכנס לתוקף התקנון האחיד של מבטחים.

התובעת הגישה את כתב תביעתה כנגד מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן – מבטחים) והתעשייה הצבאית לישראל בע"מ (להלן – תע"ש).