ק"ג 21474-12-15

1. מונחת בפנינו תביעת התובעת למתן פסק דין הצהרתי לפיו הייתה ידועה בציבור של המנוח, מר מאיר יצחק ברייר ז"ל (להלן: המנוח). זאת לצורך קבלת קצבת שאירים מהנתבעת.

2. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת, בין היתר, כי בהתאם להוראות חוקת הפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא"י (להלן: חוקת הפנסיה) ובפרט סעיפים 16 ו – 18 לאותה חוקה, תוכל התובעת להיחשב כ'שאיר' לצורך קבלת גימלה אם תוכיח להנחת דעתו של בית הדין כי הייתה הידועה בציבור של המנוח והתגוררה עמו לפחות 3 שנים. כן הודיעה הנתבעת כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם מספיקים לשם כך ובפרט לנוכח העובדה כי המנוח לא הודיע לקופת הפנסיה כי התובעת הינה ידועה בציבור שלו.

3. אשר על כן הורנו לתובעת להשיב לכתב ההגנה וכן התרנו לה צרף מסמכים נוספים.

4. התובעת השלימה את המסד העובדתי באופן שצרפה תצהירים של ילדיו של המנוח המאשרים את גרסתה ולפיה, התגוררה עם המנוח מאז שנת 1991 ועד למותו, בדירה ברחוב קורא הדורות בירושלים, שם ניהלו היא והמנוח חיים משותפים כבני זוג. כן ערכו חתונה בחוג המשפחה ביום 10.1.1991.

5. לנוכח האמור שבנו וביקשנו מהנתבעת להודיע האם יש בהשלמת הפרטים כדי לשנות מעמדתה בהליך. או אז הודיעה הנתבעת כי היא מוותרת על עריכת חקירות נגדיות לתובעת ולעדיה ומוכנה כי בית הדין יפסוק על פי החומר שהונח בפניו האם התובעת עומדת בדרישות סעיף 16 לחוקת הפנסיה.

6. לאחר שעיינו בכלל החומר שהונח בפנינו ובפרט בתצהיר התובעת; עותק מתעודת הפטירה של המנוח; עותק משטר הכתובה שנערך לתובעת ולמנוח; אישור על קיום חשבון בנק משותף לתובעת ולמנוח; תצהירי שניים משכניה של התובעת ותצהירי ילדי המנוח, נחה דעתנו כי התובעת הייתה ידועה בציבור של המנוח, כהגדרת המונח בסעיף 16 לחוקת הפנסיה.

7. אשר על כן התביעה מתקבלת והרינו קובעים כי התובעת הייתה ידועה בציבור של המנוח, מר מאיר יצחק ברייר ז"ל שנשא בחייו תעודת זהות שמספרה 003508140, והתגוררה עמו לפחות 3 שנים.

8. משהותירה הנתבעת את ההכרעה בתביעה לשיקול דעת בית הדין ובהתאם להלכה הפסוקה בדבר הימנעות מהשתת הוצאות מקום בו מותירה הקרן את ההכרעה לשיקול דעת בית הדין (ראו: ע"ע (ארצי) 212/10 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד) - שניידר (28.4.2011)), איננו עושים צו להוצאות.

9. זכות ערעור: לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לצדדים.