מ.ז. נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל

פתיח

1. עניינו של ערעור זה בשאלה - האם זכאי המערער, מר מ.ז. (להלן: המערער), להגדלת שיעור קצבתו, בגין תקופת שירותו במשטרת ישראל (להלן: המשטרה ו/או המדינה), בהתאם להוראות סעיף 100(ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נ"מ], תש"ל-1970 (להלן: החוק), כאשר תקופת שירותו כבר הוגדלה, מכח סעיף 100(א) לחוק, באופן שהוסיף לקצבתו, מאז פרישתו, עוד 5.17%.

    

2. בבסיס המחלוקת בין הצדדים, עומדת השאלה - מה משמעות נסיבות פרישתו של התובע משירותו במשטרה, עקב החלטת ועדה רפואית בעניינו, וכיצד יש לפרש את הוראות סעיף 100 לחוק:

   לטענת המערער - הוא זכאי להגדלת תקופת השירות, המשפיעה על שיעור הקצבה, מכח שני סעיפי המשנה בסעיף האמור, ולדעתו, יש להוסיף ולהגדיל את תקופת שירותו גם לפי סע' 100(ב), בעוד 1.6%, או 1.5%;

   לטענת המדינה - נוכח החלטות ממשלה, שהן המקור לאפשרות להגדלת תקופות השירות לשוטר, כאמור בסעיף 100 לחוק, מדובר בהגדלות חלופיות, לפי ס"ק (א) או לפי ס"ק (ב); נוכח הגדלת קצבת המערער, מכח סעיף 100(א) לחוק, בשיעור העולה על 4%, המערער לא זכאי להגדלה נוספת של תקופת שירותו, לצורך חישוב קצבתו, מכח סעיף 100(ב) לחוק, שלא חל עליו, כאשר, ממילא, כבר קיבל את ההגדלה המקסימלית לפי ס"ק (ב) - בשיעור 4%.

    

3. נקדים ונאמר, כי לאחר שעברנו על סיכומי הצדדים, לרבות סיכומי התשובה, חזרנו ועיינו בכל החומר שהוגש לתיק בית-הדין ושקלנו את הטענות לכאן ולכאן - דעתנו היא, כי הצדק עם המדינה, אף אם לא כל טענותיה מקובלות עלינו; נימוקינו יובאו לאחר הצגת התשתית העובדתית.

    

   עובדות ועיקר טענות הצדדים

4. העובדות הרלוונטיות, בעיקרן, אינן שנויות במחלוקת, למעשה, ואלה הן:

   • המערער, יליד שנת 1972, גויס למשטרה ביום 22.4.96 ופרש לגמלאות ביום 31.5.15, בגין מצב בריאותי, בגיל 52, לערך.

   • הליך פרישה, בשל מצב רפואי, מחייב קיומה של ועדת מוגבלים במחוז (להלן: ועדת המוגבלים), אשר התכנסה בעניינו של המערער ביום 9.9.14.