קשר ליס א-קאר נ' קונפדי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכב בעלות התובעת , נהוג בידי עדת התביעה, באירוע של תאונת דרכים בה נטען כי היה מערוב גם רכב נהוג בידי הנתבעת.

על פי כתב התביעה רכבה של התובעת נסע בכביש עוקף רחובות, ועצר אחרי רכב שעצר לפניו, אז הגיח מאחור רכב נהוג בידי הנתבעת 1, לא הספיק לעצור ופגע ברכב התובעת מאחור תוך גרימת נזקים לחלק האחורי ברכב התובעת.

הנתבעים מכחישים את האירוע כפי שתואר בכתב התביעה , וטוענים כי אומנם רכבם נסע אחרי רכב התובעת, וכי רכב התובעת בלם באופן פתאומי, אך רכבם הספיק לעצור מאחורי רכב התובעת, בלי ליצור מגע עימו או לפגוע בו או לגרום לו כל נזק.

מטעם התובעת העידה נהגת רכב התובעת גב' טלקר מזל,שמסרה כי היא נסעה , רכב שלפניה בלם בלימת חירום, גם היא בלמה בלימת חירום, הרכב שמאחוריה לא הספיק לבלום ופגע בה מאחור .

בחקירתה הראשית נשאלה העדה

" הנהגת השניה אומרת שהיא לא פגעה בך מאחור ולא היה מקרה של פגיעה מאחור , וענתה

ת- יש סימנים על הרכב, וזה מצולם ומתועד.

עדת התביעה אף מסרה הודעה על התאונה לתובעת , ובה ציינה את הטענות כפי שהעידה בפני ,

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי אשר בדק את הרכב ביום 2/10/08, קרי 8 ימים אחרי התאונה , והוא מציין בחוות הדעת כי הרכב נפגע בחלקו האחורי, ונפגעו מגן אחורי ופח אחורי והיה צורך לתקנם .

עדת התביעה לא נחקרה בחקירה נגדית על עדותה .

מטעם ההגנה העידו הנתבעת / כמי שנהגה ברכב הנתבעים, וגם הנתבע 2 .

הנתבעת 1 מעידה ומכחישה כי הרכב שלה פגע ברבה של התובעת אם כי היא מאשרת כי היא הגיעה לקטע כביש שנוצר בו פקק תנועה , וכי עדת התביעה בלמה באופן פתאומי

מטעם הנתבעים העיד גם הנתבע 2 , עד זה לא נכח בזמן התאונה, אלא שחברתו הנתבעת 1 קראה לו בטלפון ומסרה לו כי היא תקועה בכביש כי מי שהיא טענה כי פגעה בה . הוא הגיע יותר מאוחר , ואף צילם את הרכבים .

אין לקבל מעדותו של הנתבע 2 כל ראיה בעד או נגד הטענה של מי מהנהגות המעורבות, הדיסק שהוא המציא לתיק בית המשפט אין בו תשובה לשאלה אם הנתבעת 1 פגעה ברכבה של התובעת מאחור אם לאו, שכן אין בו כל תיעוד אוטנטי בזמן אמת האם היה מגע בין הרכבים אם לאו. זה שהרכבים נמצאים אחרי התאונה במצב שיש ביניהם רווח, אין בו כדי להעיד על כך שלא היה ביניהם מגע קודם לכן.

כמו כן אין בסרט כל אישוש לטענת הנתבע 2 כי בשני הרכבים לא היה כל נזק. ואם עלי להשוות בין צילום שנעשה ע"י הנתבע ובין חוות הדעת של השמאי אשר בחן את הנזקים בעיני מומחה , עלי להעדיף את חוות הדעת של השמאי אשר מצאה נזקים בחלק האחורי של הרכב.

אם אוציא מכלל חשבון את עדותו של הנתבע 2, הרי עומדות בפני גרסתה של עדת התביעה, נתמכת בעובדה כי דיווחה על התאונה לתובעת סמוך לאחר האירוע, וחוות הדעת של השמאי שקובעת כי יש נזק בחלק האחורי של הרכב, מול עדותה היחידה של הנתבעת 1, אשר על פי מכלול הנסיבות בהן היא נסעה אחרי רכב התובעת, ועדת התביעה בלמה באופן פתאומי, וכי היא נהגה במהירות של 30 קמ"ש כאשר המרחק בינה לבן עדת התביעה 2-3 מטרים, הרי שיש להעדיף את גרסת עדת התביעה על זו של הנתבעת.

על כן אני מקבל א גרסתה של עדת התביעה וקובע כי אכן נוצר מגע בין רכב הנתבעת 1 לבין רכב התובעת, עקב אי שמירת מרחק, ונגרם נזק לרכב התובעת באירוע זה .

לפיכך התביעה מתקבלת.

באשר לנזקים לא התעוררה מחלוקת בין הצדדים על גובה הנזק למעט הטענה הכללית של הנתבעים שלא פגעו ברכב התובע ולא גרמו לנזק, אך לגבי חוות הדעת של השמאי, לא היתה כל מחלוקת, ואף השמאי לא נדרש להעיד על חוות דעתו .