קרקו ואח' נ' פאר ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעות הדדיות של בעלי הדין לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 12.2.10 ושבה היו מעורבים רכב התובעת, נהוג ע"י בתה, ירדן קרקו, ורכב הנתבע, שהיה מבוטח ע"י הנתבעת 2.

2.התובעת עותרת לסכומים הבאים:

תיקון הרכב עפ"י דו"ח שמאי - 15,858 ₪

שכ"ט שמאי – 1,000 ₪

ירידת ערך – 11.968 ₪

עוגמת נפש וטרחה – 1,446 ₪

3.בתביעה שכנגד הנתבע ותר לסכומים הבאים:

השתתפות עצמית – 1,500 ₪

הוצאות נלוות – 500 ₪

תיקון לפגוש קדמי – 3,248 ₪

סה"כ 5,248 ₪

על-פי גרסתו רכב התובעת נהוג ע"י בתה, ירדן קרקו, הגיח משמאלו מדרך לא סלולה במהירות ופגע ברכבו בפינה ימנית קדמית.

4.ירדן קרקו טענה שיצאה ממקום חנייה ליד בית ספר שלה תוך נסיעה לאחור, התיישרה והחלה נסיעה קדימה.

"ובדיוק נסעתי שני מטר וראיתי מהצד בעין האוטו שלו כבר בא להיכנס בי, אז לא היתה לי אפשרות לשים גז ולברוח, אלא פשוט הוא כבר נכנס בי בצד" (עמוד 1, שורות 23-24).

לדבריה הנתבע עשה פרסה.

5.על אף חקירה נגדית לוחצת (3 עמודי פרוטוקול) העדה לא שינתה את גרסתה. באופן מפורש היא הכחישה את הטענה של הנתבעות לפיה היא הגיחה למקום התאונה מכביש עפר.

6.עדה מטעם התובעת, בת אל הברי שנסעה ברכב עם ירדן קרקו, אשרה את גרסתה ואף הצביעה, בציור של התאונה, על המקום שבו רכב התובעת עמד בחניה לפני יציאתו תוך נסיעה לאחור.

7. גרסת הנתבע היתה שונה. הוא הכחיש שעשה סיבוב פרסה, אלא לאחר שהוריד את הבת שלו בבית הספר, נאלץ לחזור תוך הקפת אזור החנייה בפני בית הספר ולצאת מאיפה שנכנס. באשר לרכב של התובעת, הנתבע אמר שלא ראה אותו כלל. הוא כבר סיים "את הסיבוב והיא באה מאחור" (עמוד 6 שורה 18).

8.לאחר ששקלתי את העדויות וחומר הראיות החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולדחות את התביעה שכנגד, ולהלן הנימוקים לכך: