קרמונה נ' גיל נופש ותיירות בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מתאונה מיום 7/4/09.

1. לטענת התובעת עת חנה רכבה ברחוב ביאליק ברמת גן, נסע רכבה של הנתבעת לאחור, פגע בקטנוע של חברת פיצה אשר נפל על רכבה וגרם לו לנזק.

לטענת התובעת לא היתה ברכב במועד האירוע ואולם, ברכב ישב חברה – מר כספי אשר היה עד לאירוע.

לטענת התובעת – האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת ומשכך, יש לחייב את הנתבעת בנזקיה בהתאם לחוות דעת שמאית אשר הוגשה על ידה.

2.לטענת הנתבעת – היא לא פגעה כלל בקטנוע, אלא שהקטנוע , אשר עמד על המדרכה ולא על הכביש, נפל בלא קשר לתנועת רכבה ופגע ברכבה של התובעת. משכך, מכחישה הנתבעת כל אחריות לאירוע וכל נזק הנובע ממנו.

3. בדיון אשר התקיים בפני – העידו התובעת ועד מטעמה- מר כספי אבי וכן, הנתבעת ועד מטעמה מר אליאב נחום.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות, הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

4.הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

5.בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפת המאזניים מאויינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

6.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני , מדובר בגרסאות סותרות כאשר התובעת מודה כי לא היתה בעת האירוע ומשכך, אין היא יכולה להעיד על מהלכו ומאידך הנתבעת מעידה כי אף היא אינה יודעת את מהלכו של האירוע הואיל ולא הרגישה בדבר והיא חיה מפיהם של עובדי הפיצה אשר היו במקום ואמרו לה כי היא אינה אשמה בתאונה. משכך, למעשה כל אחת מן הגירסאות נתמכת בעדות חיצונית – גירסת התובעת – בעדות בן זוגה מר כספי וגירסת הנתבעת בעדות שליח הפיצה – מר אליאב נחום.

באשר לעדותו של מר כספי – הרי שהואיל ומר כספי הוא בן זוגה של התובעת , הרי שמדובר בצד מעונין ועדותו אף מוסדרת במסגרת סעיף 54(2) לפקודת הראיות הקובע כי עדות כאמור ניתן לקבל כעדות יחידה ואולם , יש לפרט נסיבות מיוחדות התומכות בכך.

מנגד - עדותו של מר אליאב נחום – היא עדות של עד חיצוני, אשר אינו מכיר את מי מן הצדדים ואין לו קשר עם מי מהם ומשכך, היא עדות נטולת אינטרסים ואמינה מיסודה.

מר אליאב נחום העיד כי :

"בא שליח אחר, חבר שלי, החנה את האופנוע על המדרכה במצב של ירידה, ופחי זבל עמדו בצד. אז בטח אחד השליחים שהוצא את הפחים או עוברי אורח, הזיז את הפח על האופנוע והאופנוע פשוט נפל, ראיתי את זה בוודאוות. האוטו שלה (של הנתבעת הוספה שלי ל.ב.מ.) לא זז מהמקום, היה בעצירה מוחלטת.."(עמ' 3 שורות 15-19).