קרויטורו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע נפצע קשה בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.8.05.

בין הצדדים אין מחלוקת בשאלת החבות, אלא בשאלת גובה הנזק בלבד.

מטעם התובע נתנו עדות אשתו - מירב קרויטורו, אמו – אדלה קרויטורו, רכזת ההשמה התעסוקתית רעות שלו והתובע עצמו.

חוות דעת רפואיות

ארבעה מומחים רפואיים מונו לבדיקת התובע ומתן חוות דעת בעניינו. ד"ר קורן לובצקי – מומחית בתחום הנוירולוגיה; פרופ' ברוך שפירא – מומחה בתחום הפסיכיאטריה; ד"ר יוחנן ויזל – מומחה בתחום אף אוזן גרון וד"ר אולגה גורדון – מומחית בתחום השיקום.

ד"ר קורן לובצקי קבעה כי לתובע נכות צמיתה בגובה 50% בגין פגיעה מוחית קלינית קשה עם נזק קבוע. כמו כן קבעה המומחית נכות זמנית בשיעור של 100% מיום התאונה ועד למועד מתן חוות הדעת – 17.5.07.

פרופ' ברוך שפירא קבע בחוות דעתו כי לתובע נכות צמיתה בגובה 20%. לפי חוות הדעת, ישנם סימנים אובייקטיבים וסובייקטיביים המגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית של התובע ואת כושר עבודתו.

ד"ר יוחנן ויזל קבע לתובע נכות צמיתה בגובה 20% בגין ליקוי שמיעה שנגרם בעקבות חבלת הראש.

לשאלת ב"כ התובע האם נכון כי להבדיל מקביעתו של המומחה הפסיכיאטר, הנכות שהיא קבעה הנה בגין ההיבטים הנוירולוגים, השיבה ד"ר קורן לובצקי כי הנכות הנוירולוגית שניתנה על ידה הנה בגין היבטים נוירולוגיים טהורים (תשובה 1 מיום 13.4.08).

לשאלת ב"כ הנתבעת האם יש חפיפה בין הנכות הנוירולוגית והנכות הפסיכיאטרית, השיבה ד"ר קורן לובצקי כי הנכות הנוירולוגית שניתנה על ידה מתייחסת לפגיעה מוחית קשה שגרמה לשינוי באישיות, בעיות דיבור, הפרעה בהליכה ופגיעה קוגניטיבית ונכות זו חופפת בחלקה את הנכות שניתנה על ידי פרופ' שפירא שהעניק נכות פסיכיאטרית בגין הירידה הקוגניטיבית והשינוי באישיות (תשובות מיום 2.2.10).

לשאלה האם הוא יכול לפרט מתוך הנכות שקבע מהי הנכות שנקבעה בגין ההפרעות המנטליות ומה שיעור הנכות שנקבעה בגין הנכות הקוגנטיבית, השיב פרופ' שפירא כי אין באפשרותו לפצל ולקבוע מה האחוז המתאים להפרעות הקוגניטיביות ומה האחוז המתאים להפרעות אורגניות אישיותיות עם הגברה של פסיביות ותלותיות, שכן קשה לכמת כל הפרעה בנפרד ויש השפעת גומלין בין ההפרעות, כאשר אחת מחמירה את השניה (תשובות מיום 31.1.10).

אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה מתשובתה של ד"ר קורן לובצקי עולה כי הנכות שקבע פרופ' שפירא חופפת לנכות שקבעה ד"ר קורן לובצקי שכן שתיהן מתייחסות לשינוי באישיות ולירידה הקוגניטיבית אשר נגרמו עקב הפגיעה המוחית.

הנזק

התובע יליד 10.5.68. הוא היה בן 37 ביום התאונה והוא בן 42 וחצי כיום.

כאב וסבל

אני פוסקת לתובע פיצוי בגין כאב וסבל לפי נכות בגובה 60% בניכוי גיל ו- 128 ימי אשפוז בצירוף ריבית מיום התאונה.

כושר ההשתכרות של התובע

עובר לתאונה עבד התובע כנהג משאית בחברת אניפ אשר שיווקה מוצרים של חברת שטראוס בשטחי יהודה ושומרון (סעיף 9 לתצהיר). במקביל לעבודתו בחברת אניפ עבד התובע בחלוקת עיתונים בימי ששי בבוקר והשתכר כ- 1,000 ₪ לחודש (התובע, סעיף 10 לתצהיר). לתצהיר צורפו טפסי 106 לשנים 2004 – 2005 (נספח ג' לתצהיר).

התובע הצהיר כי לפני התאונה הוא למד בקורס לניהול תיקי השקעות במכללת ג'ון ברייס בתל אביב וקיבל תעודה. הוא חשב להתחיל לעבוד בניהול תיקי השקעות, אולם התכנית לא יצאה לפועל בשל התאונה.