פסק דין
1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון (כב' השופטת הלית סילש) מיום 17.08.10, אשר ניתן בהעדר כתב הגנה מטעם המבקשת, ובמסגרתו חוייבה המבקשת לשלם למשיב את הסך שנתבע על ידו, 18,150 ₪ בצירוף הוצאות בסך 400 ₪.
המבקשת בחרה שלא להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, והגישה כאמור בקשת רשות ערעור.
2.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדון בבקשה כבערעור.
3.התביעה בבימ"ש קמא הוגשה, כאמור, ע"י המשיב, שטען כי כי הזמין אצל המבקשת, שהיא הנדסאית בניין, הכנת תוכניות לעיריית ראשל"צ לצורך היתר חריגות בנייה, תמורת סך 4,300 ₪ כולל מע"מ, ושילם על החשבון סך 3,150 ₪, אך לא קיבל את התמורה והעבודה שהזמין לא בוצעה. כתוצאה מכך, טוען המשיב בכתב תביעתו כי נגרם לו נזק עקב ביטול עיסקת מכר יחידת דיור, והוא דורש פיצוי בגין כך בסך 15,000 ₪, זאת בנוסף להשבת הסכום ששילם.
כאמור, לא הוגש כתב הגנה בגין התביעה, אף שניתנה למבקשת ארכה בת 30 יום.
התיק נקבע לשמיעה ליום 18.10.10, ואולם, עוד קודם לכן התבקש פסק דין בהעדר הגנה, וביום 17.08.10 ניתן פסק הדין נושא בקשת ערעור זאת.
4.לטענת המבקשת, המודה כי לא הגישה כתב הגנה במועד, היא התכוונה להופיע לדיון שנקבע, ולא שמה ליבה לאמור בהזמנה, לפיו, אם לא תגיש כתב הגנה עלול להינתן פסק דין שלא בפניה. כמו"כ היתה בתקופה זו טרודה בבעיות משפחתיות.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי אין בידה לשלם את הסכום בו חוייבה, וכי המשיב שילם לה סך 3,150 ₪ בלבד. לטענתה, אם יבדוק בית המשפט את הכלול הראיות ימצא כי התובע קיבל פסק דין בדרך של מחטף ללא כל עילה מוצדקת, וכי לא ניתנה לה "הזדמנות אמיתית" להעלות את טענות הגנתה. עוד טוענת המבקשת כי בית משפט לתביעות קטנות הינו, מטבע הדברים הוא "בית משפט לאנשים שהינם הדיוטות.... איננו קשור בסדרי הדין הנהוגים, ולכן היה ראוי כי בעניין הנדון יתקיים דיון לגופו, על מנת להגיע לחקר האמת...".
5.לטענת המשיב, מאחר ולא הוגש כתב הגנה, לא היתה כל מניעה למתן פסק הדין, מה גם שהנזקים המפורטים בכתב התביעה, אכן ארעו בפועל.
דיון
6.אימתי תינתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות?
"העקרונות, אשר לפיהם יש לנהוג במתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, צריכים להיגזר מהמטרה שלשמה הוקם בית משפט זה, שבו הותר לסטות מדיני ראיות ופרוצדורה, שבו אין מרשים בדרך כלל הופעת עורכי דין ושבו מדובר על סכסוכים בסכומים נמוכים יחסית..." (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 853).
בתקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז-1976 (להלן "התקנות"), נקבע:
"נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור".
בתקנה 11 לתקנות נקבע:
"נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדיון לא התייצב- תמחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב- יתן בית המשפט פסק דין על יסוד התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו...".
כאמור בתקנה 10, ההחלטה האם לקיים דיון גם כאשר לא הוגש כתב הגנה, מטעמי צדק, הינה בשיקול דעתו של בית משפט קמא. בנסיבות העניין שבפנינו, אני סבורה כי היה על בית משפט קמא לעמוד על קיומו של הדיון, ולהימנע מליתן פסק דין מבלי שתשמע עמדת המבקשת (הנתבעת). אם לא היתה המבקשת מתייצבת לדיון, הרי כאמור בתקנה 11, היה על בית משפט קמא לדרוש מהמשיב יצהיר בפניו על "אמיתות האמור בכתב תביעתו".
7.הנימוק לכך הינו, כי בתביעה שהגיש המשיב, בחלקה הגדול, אין המדובר בתביעה לתשלום סכום קצוב, או בנזק מיוחד שניתן להוכיחו בקבלות, או בדרישת להשבת תשלום ששולם על מנת לקבל מוצר או שירות ותמורה שלא נתקבלה, נזק שאף אותו ניתן לכמת ולהוכיח בקבלות או בהוכחות אחרות לתשלום (כגון ספח שיק, תדפיס חברת האשראי וכיו"ב). בעניינינו, חלקה הארי של התביעה, 15,000 ₪, הינו בגין נזק שהוגדר כ"נזק כבד עקב ביטול עיסקה מכירת אחת היחידות ועל כן אני דורש פיצוי של 15,000 ₪...". הא ותו לא.
הנה כי כן, הסכום הנתבע אינו נתמך באסמכתא כלשהי, אף לא ניתנו פרטים במסגרת כתב התביעה באשר לפרטי העיסקה שבוטלה, בגינה נדרש הפיצוי, מה היו נסיבות ביטול אותה עיסקה, כמו גם כימות מדוייק הכולל תחשיב של הנזק שנגרם.