אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קסלסי נ' מועצה מקומית רכסים ואח'

קסלסי נ' מועצה מקומית רכסים ואח'

תאריך פרסום : 10/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
9230-04-11
31/10/2013
בפני השופט:
אינאס סלאמה

- נגד -
התובע:
סוזנה קסלסי
הנתבע:
1. מועצה מקומית רכסים
2. איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, בגין אירוע מיום 23/08/09 בסביבות השעה 22:00 עת הלכה "בשביל המוביל מהחניון לכיוון ביתה" ברכסים (להלן: "השביל") ונחבלה לאחר "שרגלה השמאלית נכנסה לתוך בור שהיה בדרכה" והתעקמה (להלן: "התאונה"). התובעת הינה ילידת 1955 והתגוררה בסמוך למקום האירוע.

בעקבות הפגיעה טופלה התובעת למחרת בקופת חולים שם אובחן אצלה שבר בקרסול שמאל, והיא שוחררה לביתה לאחר שרגלה הושמה בגבס.

התובעת טוענת, כי האחריות לאירוע התאונה ולפיצוי בגין נזקיה מוטלת על הנתבעת מס' 1 (להלן: "המועצה") בשל רשלנותה, בין היתר, בשים לב לדרך המשובשת ומלאת המהמורות והנעדרת תאורה מתאימה, כאשר במקום שררה עלטה. עוד נטען, כי התובעת ובני משפחתה פנו למועצה מספר פעמים ו"התריעו שוב ושוב על המפגעים", אך ללא הועיל.

2.הנתבעות הכחישו את טענות התובעת וביקשו לדחות את התביעה. לדידן, לא הייתה מצידה של המועצה כל רשלנות ולא קמה לחובתה אחריות כלשהי, שכן אם אכן התרחש אירוע כמתואר ע"י התובעת הרי שמדובר ב"גומחה" הנמצאת בקצה השביל וככל שהתובעת הייתה פועלת בזהירות המתבקשת, התאונה לא הייתה מתרחשת.

3.בדיון שהתקיים בפניי שמעתי את התובעת, את בעלה חנניה קסלסי ואת בנה יוסי קסלסי.

הנתבעת מצידה הגישה תצהיר של חוקרת, תמליל ודיסק וכן מסמכים רפואיים מתיקה של התובעת, מסמכי מל"ל, שאלון ותצהיר תשובות לשאלון של התובעת.

דיון והכרעה

4.לאחר ששמעתי את העדים שהופיעו בפניי והתרשמתי מעדותם ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו בפניי, לרבות בתמונות של מקום התאונה, נחה דעתי כי יש לקבל את התביעה, אך מאידך להטיל על התובעת אשם תורם להתרחשותה בשיעור של 25%.

התאונה

5.לעניין אירוע התאונה והאחריות להתרחשותה, העידה התובעת, כי בעת שהלכה בשביל נכנסה רגלה לתוך בור וכתוצאה מכך התעקמה והיא נאחזה מיד בבנה יוסי שהיה צמוד אליה, וכתוצאה מכך נחבלה בגופה, במיוחד בקרסול רגל שמאל. היא הפנתה לתמונות של השביל שצורפו לתצהירה.

עיון בתמונות אכן מגלה קיומו של ליקוי ברור בשביל (בור כתוצאה "משבר" בשביל), אשר נמצא בצידו השמאלי של השביל בכיוון הליכת התובעת.

6.ייאמר מיד, כי עדותה של התובעת בכל הנוגע למקום האירוע ואופן התרחשותו הותירה עליי רושם אמין. אין בפניי שינוי גרסה, כפי שטען בא כוחן המלומד של הנתבעות, שיש בו כדי להביא לדחיית גרסתה "המאוחרת", שכן האמור בנ/2 לעניין "אתמול בבית" תוקן מיד ובסמוך לרישום הראשון וכאשר התובעת ציינה בפניי כי אמרה שהייתה בדרכה לביתה גם במפגש הראשון עם הרופא. מצאתי לקבל את הסבריה של התובעת ולהאמין לה. התרשמתי מהתובעת כעדה אמינה שלא ניסתה להקטין את חלקה באירוע או להרחיק את עצמה, שכן העידה כי המקום מוכר לה וכי מודעת להעדר התאורה, ל"עשבים" ול"אבנים" במקום (עניין שיש בו להשליך על שאלות האשם התורם כפי שיובהר בהמשך).

התרשמתי גם שהתובעת לא ניסתה "להעצים" את תוצאות האירוע, עת ניגשה רק למחרת לקבלת טיפול משהתגברו כאביה וכשבחרה לגשת לקופת חולים ולא לבית חולים ("...לא רציתי להטריד אף אחד, אמרתי שאני אחכה עד הבוקר ואלך לקופת חולים").

7.גם בנה ובעלה של התובעת, יוסי וחנניה, מסרו את אותה גרסה ושניהם העידו כי מיד עם קרות האירוע הבחינו בבור שהיה במקום, עליו הצביעה התובעת, גם אם לא הבחינו ברגל בעת שנכנסה לתוכו.

עדויות אלה של שני העדים תמכו וחיזקו את עדותה של התובעת ואף הם הותירו רושם אמין וזאת אף מבלי שניסו לטעון כי הבחינו ברגע כניסת הרגל למכשול.

לא מצאתי כי נפלו בין העדויות סתירות מהותיות ומשכך שוכנעתי לאמץ את גרסת עדי התביעה ולקבוע כי אכן האירוע התרחש כפי שתואר על ידי התובעת, וכפי שתיאור זה נתמך על ידי בני משפחתה. למעלה מהצורך אציין, כי לא נעלמה מעיניי העובדה שבהיותם בני משפחה, יתכן ויש לעדים אינטרס בתוצאות ההליך ובביסוס גרסת התובעת, אלא ששוכנעתי כי מדובר בעדויות אמינות המשקפות נאמנה את ההתרחשויות.

8.אציין, שגם בעניין עברה הרפואי של התובעת, בשים לב לתשובות לשאלון, לא מצאתי כי עסקינן בחוסר אמינות. התובעת העידה בתשובותיה על נפילה קודמת שגרמה לשבר בברך ועל שבר אחר ביד שמאל, מבלי שהתייחסה לתלונות על סחרחורות, אירוע מוחי וכיו"ב שהיו לה בעבר. כשנשאלה על כך בחקירה נגדית ציינה "לא ידעתי שזה קשור לזה". לאור התרשמותי מהתובעת מצאתי להאמין לה ולקבוע כי לא התכוונה להסתיר את עברה, אלא שבאמת ובתמים סברה שזה "לא קשור". לראיה- כשנשאלה מפורשות בחקירתה הנגדית, לא הסתירה דבר.

9. באשר לתמונות שהוגשו, שוכנעתי כי אכן משקפות הן את מקום האירוע וכי יש לתת להן את מלוא המשקל חרף העובדה כי מי שצילם אותן – בתה של התובעת – לא הובאה לעדות, וזאת נוכח העובדה שהתמונות אושרו על ידי שלושת העדים.

החבות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ