קסירר נ' לירם בנייה ונכסים בע"מ

פסק דין

רקע וטענות הצדדים.

תחילתו של הליך זה בבקשה אותה הגיש התובע ללשכת ההוצל"פ לגבית המחאה על סך של 30,624 ₪, ז.פ 2.2.11 והמשוכה על-ידי הנתבעת (להלן:ההמחאה).

עובר למועד הפירעון הנקוב בהמחאה, הנתבעת ראתה לבטל המחאה זו שלא נפרעה. בשל כך, התובע פנה ללשכת ההוצל"פ, ואילו הנתבעת, בתגובה, הגישה התנגדות לביצוע המחאה זו.

הנתבעת, שהינה חברה העוסקת בעבודות בנייה, התקשרה עם חברת "דור פילם" (להלן: המזמינה), לביצוע עבודה של ציפוי רצפה בחומרים המיועדים לשפר את איכותה. תחילה, עבודת הציפוי נעשתה ע"י עובדיה של הנתבעת ובחומרים המוכרים להם, אלא שעבודה זו לא אושרה ע"י מפקחה של המזמינה. האחרון עמד על כך כי עבודה זו תבוצע באמצעות חומר בשם "ליקווי הארד" (להלן:החומר) אותו מייבאת ומשווקת חברת שושני את וינשטין בע"מ (להלן:המשווקת).

לאחר שהנתבעת הביעה הסכמתה לדרישת המזמינה, הוזמן נציג מטעם המשווקת שבחן את הרצפה והציע כי עבודה זו תבוצע ע"י התובע שהינו קבלן המתמחה בסוג זה של העבודה, ועליו המשווקת סומכת.

אף שהעובדה בוצעה ע"י התובע, אלא שהנתבעת בדעה, כפי שהדבר קיבל ביטוי בתצהיר מנהלה מר שרגא שי, כי דין תביעה זו דחייה מפאת העובדה שהתובע לא ספק כלל וכלל את התמורה המובטחת. מר שרגא הסביר בתצהירו, כי התוצאה של ביצוע העבודה הייתה ירודה, רחוקה מהבטחותיהם של המשווקת והתובע, הגם שלא אושרה ע"י המפקח מטעם המזמינה.

לנוכח המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, ואף שניסיתי להביא את הצדדים להבנות דבר שלא צלח, שמעתי היום את עדי וסיכומי הצדדים. מטעם הנתבעת העיד מפקח המזמינה מר' שמעון ארליך וגם מנהלה, ואילו התובע העיד בעצמו ולא ראה להביא עדים נוספים. לאחר ששמעתי את העדים, הצדדים גם סיכמו בע"פ.

הנתבעת חזרה והדגישה בסיכומיה כי בנסיבות קיים כשלון תמורה מלא. לגישתה, הוצג בפניה מצג שווא לפיו ביצוע העבודה בחומר וע"י הנתבע יביאו לתוצאה המיוחלת, אלא שבדיעבד הסתבר כי עבודה זו לא השיגה את המובטח , לא עמדה בדרישותיה של המזמינה וגם לא סיפקה את התכונות שפורטו בעלון המידע של המשווקת.

לחילופין, אף שטענה זו לא קיבלה ביטוי בהתנגדות, הנתבעת טענה כי לכל הפחות קיים בנסיבות כשלון תמורה חלקי. טענה זו מבוססת על העובדה שהמזמינה ראתה לאשר, באמצעות המפקח מטעמה, תשלום חלקי לידי הנתבעת ובגין ביצועה של העבודה. מכאן, הנתבעת סבורה שהיקף הכישלון משתווה לסכומים שלא שולמו ע"י המזמינה.

מהצד השני של המתרס, התובע דוגל בגישה השונה בתכלית. התובע טוען, שהעבודה בוצעה והוא זכאי למלוא התמורה המוסכמת. הגם, כך הוא סבור, הנתבעת לא הוכיחה את הגנתה, כגון באמצעות חוות דעת, כך שהגנתה נותרה בגדר טענות בעלמא.

דיון והכרעה.

הנתבעת טוענת לכשלון תמורה, טענה החוסה תחת ההסדר הקבוע בסע' 29 לפקודת השטרות. הנתבעת לא מכחישה חתימתה על השטר גם לא את מסירתו, הודאה שמבססת את עילתו השטרית של התובע, ומקימה חזקה שמעבירה לשכמה של הנתבעת את נטל השכנוע והראיה בהוכחת טענותיה להעדרה של תמורה. לאמור, ככל שהנתבעת לא תשכיל להרים את הנטלים המוטלים עליה, יהיה ראוי ונכון לקבל את התביעה במלואה.

לאחר שהקדמתי את דברי לעניין נטלי הראיה והשכנוע אגש עתה לעובי הקורה תוך בחינת טענות הנתבעת. טענתה הראשונה של הנתבעת לכישלון תמורה מלא, אין לה על מה לסמוך. אין מחלוקת שהחומר סופק, כי התובע פעל להסרת השכבה שכיסתה את הרצפה מקודם וציפויה בחומר שהוזמן. מכאן, ברור הוא שהתובע בצע את העבודה כפי ההזמנה, דבר שמוביל לדחייתה של טענה גורפת וחסרת בסיס זו.

כאמור, הנתבעת ראתה, במהלכו של הדיון, להתלות בטענתה החלופית לעניין כשלון תמורה חלקי. אף שטענה זו מהווה שינוי חזית משלא הועלתה בתצהיר ההתנגדות, עם זאת, שעה שלא באה התנגדות מצידו של התובע , מחויב אני לבחון גם טענת הגנה זו.

טענתה של הנתבעת לכישלון תמורה חלקי מושתת על מסקנתה כי העבודה שבוצעה לא ספקה את כל התכונות שהובטחו ע"י המשווקת והתובע. הנתבעת גם חזקה מסקנתה זו בעדותו של המפקח שמסר כי התוצאה שהתקבלה שונה מזו שהובטחה (עמ' 4, ש' 22). זאת בייחוד באשר לניקיון הרצפה ומניעת היווצרות אבק (עמ' 4, ש' 16).

גם טענה זו דינה דחייה מהטעם שלא הוכח קיומו של כשלון, גם משום שלא ניתן לשום את היקפו של הכשלון החלקי הנטען באמצעות פעולה חשבונאית פשוטה.

עצם העובדה שהנתבעת לא טרחה בנסיבות להגיש חוות דעת של מומחה לדבר שבגדרה תבוא התייחסות לעניין אותו כשלון חלקי נטען, תוך קציבת היקפו, הרי הדבר יהיה בעוכריה. אין די בטענתה של הנתבעת, גם לא מפקח העבודה, כדי לללמד כי התוצאה אינה תואמת לפירסומי המשוווקת. היה נכון, כפי שציינתי, להגיש חוות דעת שבגדרה תבוא התייחסות לתכוננות המובטחות תוך השוואתן לעבודה שבוצעה .

אף מעבר לכך, גם אם נלך כברת דרך לקראת הנתבעת וטיעוניה, ונניח כי אכן התוצאה לא תאמה להבטחה, הרי הדבר לא מלמד ובוודאי שאינו מוכיח, כי דווקא עבודתו של התובע היא זו שלקתה בחוסר מקצועיות או באי דיוקים. עמימות זו שקיימת באשר לייחוס הליקוי לעבודת התובע ניתן היה להסירה לו הנתבעת, כאמור, טרחה והגישה חוות דעת מקצועית מטעמה. ברם, שעה שהדבר לא נעשה, ואותה עמימות בעינה עומדת, נכון להסיק כי הנתבעת לא עמדה בנטלי הראיה והשכנוע הרובצים לפתחה.

ועוד, נכון הדבר שניתן להעלות טענה לכישלון תמורה חלקי בין צדדים קרובים לשטר, אך על הנתבעת, בטענתה זו, להראות כי הכישלון הינו קצוב, ברור ואינו טעון שומה והערכה בכלים שאינם ברשות בימ"ש, או בכאלה שלא הונחו בפניו במסגרת מסכת הראיות שהובאה. כך בענייננו, הנתבעת טוענת בלהט לנזקים, לכך שהעבודה לקויה, אך היא לא הוכיחו את היקפו של הנזק שנגרם שממנו נכון לגזור את ההפחתה מתביעת התובע.