החלטה
1.בפניי בקשה להארכת מועד לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקש.
2.ביום 17.3.13, התקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין שהגיש המבקש.
3.בתום הדיון, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ובטרם מתן החלטה בבקשה, ביקש ב"כ המבקש להגיש בקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין, וזאת לנוכח טענת המשיבה כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור.
4.נימוקי הבקשה:
א.לטענת המבקש לא קיבל העתק מפסק הדין שניתן כנגדו והוא לא ידע על קיומו של פסק דין אלא רק לאחר שננקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל ועוקל חשבונו.
ב.לטענתו, תוך 14 ימים מיום שנודע לו כאמור על פסק הדין הגיש בקשה לביטול פסק הדין.
ג. טוען המבקש, כי יש ליתן לו יומו בבית משפט שכן דחיית הבקשה שהגיש תחסום דרכו להוכיח את צדקתו.
ד. לדברי המבקש גם הוא, כמו המשיבה נפל קורבן והולך שולל על ידי מעשיו של עו"ד מוחסן.
5.המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה.
6.נימוקי המשיבה:
א.לטענתה, פסק הדין נמסר למבקש ביום 8.7.12 והחתימה על גבי אישור המסירה זהה לחתימת המבקש.
ב.טוענת המשיבה כי בקשה לביטול החלטה יש להגיש תוך 30 יום ממועד המצאת הבקשה ואילו המבקש לא עשה כן אלא הגיש בשיהוי ניכר ארבעה חודשים לאחר קבלת פסק הדין לידיו וכשלושה חודשים לאחר קבלת מסירת האזהרה מהוצאה לפועל. המבקש לא הראה טעם מספק המצדיק את העיכוב בהגשת הבקשה.
ג.בקשת המבקש כמו גם הבקשה לביטול פסק דין אינה מראה הגנה טובה מפני התביעה.
ד.מהאישורים שבתיק עולה בבירור כי המבקש קיבל את כתב התביעה וידע על ההליכים התנהלים כנגדו .
ה.המשיבה טוענת גם לאינטרס סופיות הדיון.
7.בתשובתו לתגובה, חוזר המבקש בעיקר על הטענות שהעלה בבקשתו תוך שהוא מציין כי יש לו סיכוי להצליח בהגנתו שכן הוכיח כי לא ידע וגם לא קיבל כספים מעו"ד מוחסן ו/או המשיבה.
דיון והכרעה
8.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, שוכנעתי לקבל הבקשה.
9.פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 28.6.12. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 19.11.12, משמע כחמישה חודשים לאחר שניתן פסק הדין הגיש המבקש את הבקשה לביטול פסק הדין.