קלטה נ' משרד הפנים

החלטה

ב"כ הצדדים נתבקשו להעביר תגובותיהם לענין הסמכות המקומית של בית-משפט זה, כאשר בסופו של יום ב"כ המשיב עותר למחיקת העתירה. בנוסף, עתר הוא לחייב את ב"כ העותר בתשלום הוצאות משפט לאחר שהגיש תגובה האוחזת 31 עמודים (כולל נספחים), כשברקע עתירות רבות שהוגשו לבית-משפט זה ללא כל זיקה אליו.

1.בעתירה דנן מבוקש להורות, בין השאר, על בטלות "הוראת שהייה" שהוצאה בלשכת המשיב בתל-אביב ביום 6.4.14.

2.לטענת ב"כ המשיב, יש לסלק את העתירה על הסף, באשר ההחלטה המהותית הנתקפת בעתירה זו ניתנה בתל-אביב. הוראת השהייה הוצאה לאחר שלעותר בוצע "תשאול", המבסס כי העותר עומד בקריטריונים שנקבעו על-ידי המשיב להפניה ל"חולות", ולפיכך בית-המשפט המוסמך הינו בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים. עוד נטען באשר לנסיונותיו המלאכותיים של ב"כ העותר להקנות סמכות מקומית לבית-משפט זה באמצעות פניה למטה המשיב ברמלה.

3.לטענת ב"כ העותר, ההחלטה הראשונה בעניינו של העותר אכן התקבלה בתל-אביב, בעודו ללא ייצוג ואסמכתאות ברשותו, כשנשאל הוא מספר שאלות אשר אינן מהוות לדידו "תשאול"; עם זאת, לאחר מכן פנה העותר באמצעות בא-כוחו, בליווי מסמכים אל מטה יחידת האכיפה באגף לזרים ברשות האוכלוסין היושב ברמלה, הוא הגורם המוסמך לבטל את הוראת השהייה – כאשר לגישתו זוהי ההחלטה המנהלת העיקרית הנתקפת. טענתו החלופית היא, כי לכל היותר ניתן לטעון שנתקבלו שתי החלטות מנהליות – ובמצב דברים זה די שאחת מהן נתקבלה בתחום בית-המשפט המוסמך כדי להקנות לו סמכות מקומית.

בתוספת לטיעון, מבקר הוא את התנהלות המשיב אשר לטענתו מטעה את בית-המשפט. טענתו הנוספת היא, כי יש לקבוע את הסמכות המקומית לפי ההחלטה המאוחרת ב"ערר" או ב"עיון מחדש" אשר ניתנה במטה המשיב ברמלה, בדומה לנהלי המשיב בסוגיות אחרות.

5.לאחר שעיינתי שוב בטענות ב"כ הצדדים, אני דוחה את גישת ב"כ העותר. בעניינו של העותר התקיים, כאמור, "תשאול" בלשכת המשיב בתל-אביב, ולאחריו הוצאה הוראת השהייה. אמנם, ב"כ העותר מעלה טענות רציניות שיש לבחון אותן במסגרת העתירה באשר לאופן ולמתכונת ה"תשאול". עם זאת, לצורך ההחלטה בדבר סמכות מקומית מקבלת אני את גישת ב"כ המשיב, כי ההחלטה המנהלית העיקרית הנתקפת אכן ניתנה בלשכה בתל-אביב, וכל פניה אל גורם אחר בהיררכיה הארגונית אינה מעוגנת בשלב זה בהוראות דין או נוהל כלשהו.

6. אשר על כן, מאחר וההחלטה המנהלית העיקרית הנתקפת ניתנה בלשכת המשיב בתל-אביב, אני מורה על העברת התיק לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים.

7.אני רואה לנכון להבהיר לב"כ העותר, כי במידה ופרקטיקת עבודה זו תימשך, באופן אשר יצריך המשך תגובות מטעם ב"כ המשיב ו/או החלטות שיפוטיות, אכן אשקול הטלת הוצאות – לרבות הוצאות אישיות.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ד, 11 מאי 2014, בהעדר הצדדים.