קויקס נ' מועצה מקומית ירכא

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 25.9.13. בהתאם לפסק הדין חוייבה המבקשת לשלם למשיב סך של 50,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

לטענת המבקשת, לא קיבלה את כתב התביעה. נודע לה על פסק הדין לראשונה, עת קיבלה אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, ביום 17.9.13, ערב פגרת הסוכות. בטרם הצליחה לברר מה מקור תיק ההוצאה לפועל, ובמהלך פגרת הסוכות, ניתן נגדה פסק הדין הנ"ל. לטענת המבקשת, המזכירה גב' ליליאן אמנם חתומה על אישור המסירה, אך בכל זאת לא קיבלה את התביעה, וייתכן כי הדבר נבע מעומס דואר ואף מקיומן של כמה תביעות שהוגשו על ידי המשיב (בעצמו או כבא כוח) נגד המבקשת. לגופו של עניין, לטענת המבקשת, יש לבטל את פסק הדין על מנת לאפשר לה להתגונן מפני תביעת המשיב. המשיב טוען, כי נגבה ממנו סכום של כ-14,000 ₪ בגין ארנונה לנכס, שאין לו קשר אליו. לטענת המבקשת, היה על המשיב למצות הליכי השגה וערר, ואילו עשה כן, הייתה תביעה זו מתייתרת. עוד טוענת המבקשת, כי המשיב חייב לה כספי ארנונה בגין נכסים אחרים, שהוא כן מחזיק בהם. המבקשת מכחישה את הנזק לו טוען המשיב בכתב התביעה, וטוענת, כי ככל שנגרם לו נזק, הרי שהדבר נבע ממחדליו.

המשיב מתנגד לביטול פסק הדין, ועם זאת טוען, כי פסק הדין מקפח אותו. לטענתו, הוא זכאי למלוא סכום התביעה, כפי שהוגשה (סך 260,000 ₪). לטענתו, המציא כמה וכמה פעמים את כתב התביעה לידי המבקשת כדין, ואף לידי החשב המלווה, והמבקשת במחדליה הביאה לכך שארכו חודשים רבים עד אשר ניתן היה לקבל פסק דין. המבקשת לא טרחה לקחת דברי דואר, ואלו הוחזרו כ"לא נדרש". אף המסירות האישיות לא הועילו. לטענת המשיב, יש להותיר את פסק הדין, המקפח אותו, על כנו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על ביטול פסק הדין, תוך חיוב המבקשת בהוצאות.

המבקשת אינה חולקת על חתימת המזכירה על אישור המסירה. אף אין ספק, כי דברי דואר שונים שנשלחו אל המבקשת לא נדרשו מהדואר. בכלל זה ראוי לציין את ההחלטה שניתנה טרם מתן פסק הדין, ביום 18.7.13, ונשלחה למבקשת על ידי מזכירות ביהמ"ש. נראה כי משלוח דברי דואר, על מנת שבאמת יגיעו לטיפול ענייני של המבקשת, קשה ביותר, אף כי מדובר ברשות מקומית. לא למותר לציין, כי לא בנקל ניתן כאן פסק הדין בהעדר הגנה, וביהמ"ש הקפיד עם המשיב על המצאה כדין, לרבות המצאה לידי החשב המלווה של המבקשת, אך – ללא הועיל. רק מתן פסק דין, ומשלוח אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, הניעו את המבקשת לפעול ולהגיש את הבקשה שלפניי.

עם זאת, לא תיחסם דרכה של המבקשת אל ביהמ"ש בשל רשלנותה בלבד, כאשר על הרשלנות ואי הסדרים ניתן להתגבר באמצעות פסיקת הוצאות הולמות. לגופו של עניין, אין ספק כי יש לאפשר למבקשת להתגונן מפני תביעת הנזיקין, שבבסיסה עומד חיוב שגוי, על פי הנטען, בסך כ-14,000 ₪, אלא שלטענת המשיב חיוב זה הסב לו נזק עצום. יתר על כן, אינני סבורה כי יש להותיר את פסק הדין על כנו, כאשר המשיב עצמו טוען שפסק הדין מקפח אותו, וכי הנזק שנגרם לו עומד על פי חמישה לערך מהסכום שנפסק.

אשר על כן, אני מבטלת את פסק הדין מיום 25.9.13.

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב, בנוסף לסכום שנפסק בהחלטה מיום 18.7.13, בסכום של 2,000 ₪.

על המבקשת להגיש כתב הגנתה, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: