קויט נ' עירית אשדוד

פסק-דין

על יסוד הסכמת הצדדים, שניתנה לפי המלצת ביהמ"ש, מתקבל הערעור, פסה"ד של בימ"ש השלום מבוטל, והתיק יוחזר לדיון בערכאה דלמטה, עם הוראות לשמיעת ראיות הצדדים לעניין הנזק, ככל שלא תושג פשרה קודם לכן.

לעניין חוו"ד שמאי והגשתה, מצד זה או אחר, אין לקבוע מסמרות, ובימ"ש השלום רשאי לדון שוב ולהחליט כטוב בעיניו.

בסוגיית חקירת המצהיר מטעם התובעת- ברי כי יש לאפשר הדבר, ובהינתן שסוגיית גובה הנזק היתה במחלוקת, הן מכח הוראת התקנה הרלבנטית, והן מכח כתב ההגנה,לא היה מקום לקבוע שלא נותרה מחלוקת עובדתית. על בימ"ש השלום לשמוע ראיות הצדדים לנדון, בנתון לכל הסמכויות המוקנות לו להורות בדבר סדרי ההוכחות וההסדרים הדיוניים השונים, ובאלה –יפעל כמתבקש וכטוב בעיניו.

למקרא התיק,אכן, נראה כי בניסוח כתבי הטענות מטעם המערערים נפלו תקלות, אפשר שבשל שימוש בנוסחים קודמים שאוחסנו במחשב, ושלא הותאמו כראוי לעובדות ולנסיבות הספציפיות. עם זאת- ספק אם היה מקום כי ביהמ"ש יקבע כי מדובר ברשלנות של פרקליטי המערערים, שאינם צד ישיר לדיון, הסבריהם לנדון לא בוררו לעומק,וראוי היה לעשות שמוש בהתנסחות מעט יותר עדינה במתיחת הבקורת, מכפי שנעשה.

עיינתי בטיעוני הצדדים לעניין ההוצאות, תוך שקלול הפרמטרים השונים, בכלל זה הסכמת המשיבה,סופו של יום, לקבלת הערעור, במובן האמור, אל מול עצם הצורך בהגשתו, מלכתחילה, כאשר ביסוד הדברים- טענת הליבה של המערערים היה בה ממש.

החלטתי להשית על המשיבה הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסכום מופחת ,כמעט סמלי, של 1,500 ₪ ומע"מ, נכון להיום.

ב"כ הצדדים יפנו לבימ"ש השלום בהקדם ע"מ לבקשו לקבוע המשך ההליך בפניו, לאור האמור.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.