קוגן נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ-הנה"ח ואח'

החלטה

1.התובעת נפגעה בתאונות דרכים ביום 8.3.08 (להלן: "התאונה הראשונה"), וביום 21.11.08 (להלן: "התאונה השניה") ועתרה למינוי מומחים בתחום האורטופדי, נוירולוגי וא.א.ג..

הנתבעות התנגדו.

2.בהחלטתי מיום 17.6.09, הוריתי על מינויו של ד"ר אנקשטיין כמומחה בתחום האורתופדי, אשר נתבקש לחוות דעתו לגבי הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

ד"ר אנקשטיין המציא חוות דעתו מיום 27.10.09 בה קבע, כי: "מוצא בעייתה האורטופדית שקולה לנכות משוקללת בשיעור של 10% לצמיתות לפי סע'... מתוך נכות זו, אני מייחס שליש למצב קודם, שליש לתאונה מיום 8.3.08 ושליש לתאונה מיום 21.11.08".

3.בשלב זה, חוזרת התובעת ועותרת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה וא.א.ג.

הנתבעת 1 מתנגדת.

4.כאמור בע"א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב, פ"ד כ"ח(2) 228, 234:

"בע"א 450/64 נקבע שבית המשפט, שנתן החלטת ביניים, רשאי לבטלה, אם התברר לו שבטעות יסודה. אין ספק שזכות זו תינתן גם לשופט, שדן בתובענה עצמה, אם יתברר לו שהחלטת הביניים שנתן שופט אחר בדיון מוקדם, בטעות יסודה.

עצם העובדה שעל החלטת ביניים הדוחה בקשה לדחיה על הסף (או למינוי מומחה כבענייננו – מ.ש.) אין ערעור בזכות אלא רק ברשות, מראה שהחלטה זו אינה סופית ואין היא יכולה לקבוע את גורל התביעה ואת גורלן של הטענות שיישמעו בה. ברור לכן כי השופט, שדן בתביעה העיקרית, רשאי תמיד להגיע למסקנה אחרת מהמסקנה אליה הגיע הוא, או שופט אחר, בהחלטת ביניים מסוג זה".

כאמור בע"א 184/77 שגיב ואח' נ' עו"ד וולוובסקי, פ"ד ל"ב(1) 265, 271:

"אולם גם אם היתה בהחלטה הראשונה הבעת דעה על טיבה וטבעה של הלכה משפטית ועל יישומן של העובדות אליה, הרי לא היה בכך כדי למנוע עיון ושקילה נוספים ע"י אותה הערכאה השיפוטית, כי מדובר בהחלטות הניתנות תוך כדי דיון, שטרם סוכם וטרם נסתיים (ראה ע"א 450/64 איזנר נ' פינקלשטיין בעמ' 657, 658), אך מובן הוא כי בית המשפט לא היה רשאי לבטל או לשנות את החלטתו לו היתה זו החלטה מסכמת, השמה קץ לדיון באותה ערכאה ולא החלטה שהיתה בגדר פתח דבר לבירורים נמשכים נוספים ותו לא, כפי שהיה הדבר במקרה דנן".

על הלכה זו חזר השופט שמגר (כתוארו אז) גם בע"א 342/79 בלסקי נ' אמריקן ישראל הולדינגס בע"מ, פ"ד ל"ה(2) 729, 734.

לאור האמור לעיל, אין מניעה לשוב ולדון בבקשת התובעת ללא צורך בהגשת בר"ע.

5.מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה

התובעת אובחנה כסובלת מפגיעה מסוג צליפת שוט, היתה במעקב רציף אצל אורטופד וקיבלה טיפולי פיזיוטרפיה.

ביום 31.3.08 הופנתה לנוירולוג אשר מצא ביום 18.4.08, כי הבדיקה הנוירולוגית תקינה והפנה ליעוץ א.א.ג..

גם המומחה בתחום הנוירולוגיה אבחן את התובעת כסובלת מפגיעה מסוג צליפת שוט בגינה נבדקה התובעת וקיבלה נכות ע"י ד"ר אנקשטיין.

מיני אז אין עדות לטיפול ו/או בדיקה נוספת ע"י נוירולוג.

לא זו אף זו, אלא שד"ר אנקשטיין אשר כאמור נתבקש להביע דעתו לגבי הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה היה בדעה, כי: "כל תלונותיה של הגב' קוגן אופייניות לתסמונת צליפת השוט. הגב' קוגן נבדקה פעם אחת ע"י נוירולוג בקופ"ח אשר ייחס אף הוא את תלונותיה לתסמונת צליפת השוט ותיעד בדיקה נוירולוגית תקינה.