קדר נ' יעקב ואח'

החלטה

זוהי תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש התובע שהוא הבעלים של נכס המצוי ברחוב התקומה 32 פינת שארית ישראל 4 ביפו (להלן: "המושכר") על סך 173,540 ₪ כנגד הנתבעים.

כנגד הנתבעים 2,3,4 ניתן פסק דין. הגישו בקשת רשות להתגונן הנתבע 1, שהוא השוכר (להלן: "השוכר") על פי הסכם שכירות מיום 22.12.2009 וכן הנתבע 3 ,שערב ערבות אישית לכל התחייבויות השוכר (להלן: "הערב").

על פי כתב התביעה חוזה השכירות נחתם לשם הפעלת מסעדה במושכר לתקופה בת 12 חודשים מיום 1.1.2010 ועד ליום 31.12.2010. ביום 30.1.2011 נחתמה תוספת להסכם השכירות ובה הוארך משך תקופת השכירות לתקופה של שנה נוספת דהיינו עד ליום 31.12.2011. כאמור הערב חתם ערבות להסכם השכירות המוארך. על פי כתב התביעה השוכר הפר את התחייבויותיו ולא שילם את חוב דמי השכירות ותשלומים נוספים בהתאם להתחייבותו בהסכם השכירות ואף עשה שימוש במושכר בניגוד למטרת השכירות המפורטת בסעיף 2.1 להסכם השכירות ותוך הפרת חוקי עזר עירוניים בניגוד לקבוע בסעיף 2.2 להסכם השכירות. על פי סעיף 3 לתוספת להסכם השכירות התחייב השוכר לשלם לתובע דמי שכירות חודשיים בסך של 5,375 ₪ בצירוף מע"מ כדין. על פי כתב התביעה השוכר חדל לשלם דמי שכירות מחודש יולי 2011 ואילך. לפיכך על פי כתב התביעה חב השוכר דמי שכירות בסך של 37,410 ₪ בגין שישה חודשי שכירות. עוד נטען בכתב התביעה כי על פי סעיף 7.3 להסכם נקבע פיצוי קבוע ומוסכם מראש בגין הפרה יסודית בסך של 20,000 ₪ אשר מצטרף לסכום התביעה. בנוסף חב השוכר בגין תשלום ארנונה כללית בסך של 11,431 ₪ וכן לעניין זה פיצוי מוסכם בשיעור של 500 דולר העומד על סך 1,879 ₪ למועד הגשת התביעה. עוד נדרש בכתב התביעה מימון של הוצאות ניקיון ופינוי פסולת בסך של 3,480 ₪ וכן עלויות השבת המושכר לקדמותו בסך של 15,080 ₪ וכן פתיחת סתימה בסך 1,160 ₪ וכן תיקון תקרת המושכר נזקי שריפה מעל ארובת פתח המנגל בסך של 5,000 ₪.

בנוסף נטען בכתב התביעה כי רישיון העסק אשר היה למושכר נשלל בשל מחדלי השוכר ולפיכך נאלץ התובע לשאת בהוצאות להתאמת המושכר מחדש לפי דרישות העירייה לצורך קבלת רישיון עסק בסך של 30,000 ₪. עוד דורש התובע קנס מוסכם בסך של 50 ₪ עבור כל יום איחור בתשלום בדמי השכירות בסך הכל 48,100 ₪.

השוכר הגיש בקשת רשות להתגונן וכן הגיש הערב. השוכר ציין בתצהירו כי הוא אחיו של הערב. לטענת השוכר בהפעלת המסעדה היו שותפים אביו של המשיב 2 ובעלה של המשיבה 4 והיה בינו ובין הנתבע 2 הסכם בעל פה לפיו יחלקו בנטל הוצאות המסעדה 50% כל אחד. לטענתו נודע לו מפיו של הנתבע 2 כי התובע מעודד אותו לעזוב את המסעדה בטרם סיום תקופת השכירות הנוספת מאחר ויש בידיו שוכר חליפי. טענתו העיקרית של השוכר היא כפי שצוין בסעיף 2 ה' לסיכומים מטעמו כי הנתבע 2 ביקש להמשיך בגפו את ניהול המסעדה, תוך התחייבות לקחת על אחריותו כל נטל הנובע מניהול המסעדה ובכלל זה מילוי החוזה עם התובע על כל המשתמע מכך. מכאן טוען השוכר כי הנתבע 2 נכנס בנעליו בכל הנוגע ליחסים החוזיים עם התובע וזאת בידיעת התובע ובהסכמתו ועל כן יש לראותו כצד לחוזה במקום השוכר.

דיון והכרעה

הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים- אני מוצאת כי יש מקום לתת רשות להגן לשוכר ולערב. להלן אנמק בקצרה.

טענתו העיקרית של השוכר היא כי התובע הסכים להחלפתו בנתבע 2 כמי שאחראי לקיום תנאי חוזה השכירות. טענה זו של השוכר היא טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, המותרת בשלב זה של בקשה למתן רשות להתגונן. הואיל ואין בודקים בשלב בקשת הרשות להגן את דרכי ההוכחה או את טיב הראיות, הרי "כשנתבע טוען טענה בעל פה כנגד מסמך יש ליתן לו רשות להתגונן (בהנחה שקיימת הגנה לכאורה), שכן אין למנוע ממנו מלהעלות טענה טובה מטעמים שבדיני ההוכחה בלבד. " ראו ספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, הוצאת סיגא, עמ' 403 המפנה לפסיקה הבאה: ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל, פ"ד מ (2) 333, 335ו'; ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה. ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, 128ד'; ע"א 248/89 החברה הכלכלית למוסיקה נ' Warner Home Video פ"ד מו (2) 273, 277ז'; ע"א 462/88 בן צבי נ' בנק לאומי פ"ד מד(1) 127. לפיכך יש לאפשר לשוכר להתגונן בגין טענה זו.

כמו כן יש מקום לאפשר לשוכר להתגונן בטענה כי יש לקזז את ערך הציוד השייך לו, אשר הושאר במסעדה לאחר שעזב אותה (סעיף 19 לבר"ל) וכן את עבודות השיפוץ שעשה במסעדה ללא כל התחייבות מצידו (סעיף 21 לבר"ל).

טענותיו של השוכר עומדות גם לערב.

סוף דבר

ניתנת בזאת לשוכר ולערב רשות להגן. התצהיר ישמש כתב הגנה.

בנסיבות אלה – אין צו להוצאות.

הצדדים יבצעו גילוי מסמכים ושאלונים הדדית כדלקמן: הצדדים ישלחו גילוי מסמכים ושאלונים הדדית עד ליום 15.7.13. הצדדים ישיבו הדדית לשאלונים ולגילוי המסמכים עד ליום 15.9.13.

התובע יגיש ראיותיו עד ליום 15.10.13.

השוכר והערב יגישו ראיותיהם עד ליום 15.11.13.

נקבע קדם משפט ליום 16.12.13 בשעה 9:30.

ניתן היום, ‏ט' תמוז תשע"ג, ‏17 יוני 2013, בהעדר הצדדים.