פסק דין
זוהי תובענה לסילוק יד ממקרקעין.
טענת התובעים
1.התובעים, שני אחים תושבי הכפר הדרוזי מגדל שמס ברמת הגולן (להלן: "הכפר"). הם טוענים, כי ביום 24.3.1973 התקשר אביהם המנוח סעיד אחמד קדמאני ז"ל (להלן: "המנוח סעיד קדמאני") עם המנוח יוסף חמוד נעמאן (להלן: "המנוח יוסף נעמאן") בעסקת מכר מקרקעין (להלן: "העסקת במקרקעין"). לפי העסקת במקרקעין, מכר המנוח יוסף נעמאן למנוח סעיד קדמאני מקרקעין הנמצאים באזור אל שמיס .הנמצא בכניסה לכפר מכיוון כפר מסעדה (להלן: "אזור אל שמיס") .גבולות המקרקעין הם אלה: מדרום – חלקתם של מהנא טאהר אבו סאלח (אביהם המנוח של הנתבעים) ובני חוסין עלי אבו סאלח; מצפון - חלקתם של המנוח יוסף נעמאן וזיאד אבו סאלח; ממזרח – חלקת אסמאעיל מדאח; ממערב – חלקת זיאד אבו סאלח (להלן: "המקרקעין").העסקה במקרקעין הועלתה על הכתב ,כאמור בחוזה מכר מקרקעין, מיום 24.3.1973 (להלן: "חוזה המכר"). המקרקעין נמצאים בתחום שטח שיפוט הכפר.
2.המנוח סעד קדמאני ז"ל, אביהם של התובעים, הלך לעולמו בשנת 1990. התובעים הם היורשים החוקיים, בחלקים שווים, של אביהם המנוח, וזאת בהתאם לצו ירושה ,שניתן ביום 27.7.2010 על ידי בית הדין הדתי הדרוזי במסעדה, במסגרת תיק מס' 10/37 (להלן: "צו הירושה").
3.התובעים טוענים, כי הם הבעלים החוקיים והבלעדיים של המקרקעין. הם רכשו את קניינם במקרקעין בירושה מאביהם המנוח, בהתאם לצו הירושה. מדובר במקרקעין לא מוסדרים.
4.וכן, טוענים התובעים, כי בתחילת חודש מאי 2010, התחילו הנתבעים להכשיר חלקת קרקע שבבעלותם והגובלת את המקרקעין, לשם נטיעתה (להלן: "עבודות ההכשרה").
במהלך ביצוע עבודות ההכשרה ,פלשו הנתבעים, שלא כדין, למקרקעין. בתגובה, התנגדו התובעים לפלישה דנן. הגישו תלונה למשטרה ואף הגישו תובענה לבית משפט השלום בצפת (ת.א. 16404-06-10) ,בגדרה הם עתרו לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין. (להלן: "התובענה הקודמת"). בסופו של יום, התובענה הקודמת נמחקה, בהמלצת בית משפט השלום בצפת.
5.לבסוף, טוענים התובעים ,כי אין לנתבעים זכות כלשהי במקרקעין. התובעים זכאים לסעד המבוקש. עילת התביעה היא קניינית בהתאם לסעיף 16 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
טענות הנתבעים
6.הנתבעים מכחישים, מנגד, את טענותיהם המהותיות של התובעים שביסוד עילת התביעה. לטענתם, אין לתובעים זכויות כלשהן במקרקעין. הם הבעלים החוקיים והבלעדיים של חלקת קרקע בשטח 7,160 מ"ר והנמצאת באזור אל שמיס (להלן: "חלקת הנתבעים"),והכל בהתאם למפה מצבית שנערכה ביום 16.6.2010 על ידי המהנדס והמודד המוסמך מר אבו סאלח היסם והמאושרת על -ידי מועצה מקומית מג'דל שמס והשכנים של החלקה (להלן: "המפה המצבית"). הם קיבלו את חלקתם דנן בירושה מאביהם המנוח מהנא טאהר אבו סאלח, שגם הוא קיבלה בירושה מאביו המנוח טאהר אבו סאלח ז"ל.
הם, ולפניהם אביהם, דודיהם וסבם, עבדו ומעבדים את חלקתם האמורה, ברציפות, מזה עשרות שנים.
7.התובענה טורדנית, קנטרנית ומחוסרת כל יסוד עובדתי ומשפטי. הם מכחישים את החוזה, לרבות אמיתות תוכנו ונסיבות עריכתו.
הפלוגתא
8.כמבואר, עילת התביעה, קניינית היא, והפלוגתא שבין הצדים נסובה ,למעשה, סביב שאלה אחת: האם התובעים הם הבעלים והמחזיקים כדין במקרקעין? תשובת התובעים, כאמור, היא בחיוב ,ואילו תשובת הנתבעים ,היא בשלילה.
ראיות הצדדים
8.התובעים העידו לעצמם. הם הקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם (ת/1 ו- ת/2, בהתאמה).
שבעה עדים היו להגנה: הנתבעים הקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם (נתבע 1 – נ/2; נתבע 2 – נ/3; נתבע 3 – נ/1); שיח' טאהר אבו סאלח, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית ברמת הגולן (להלן: "שיח' טאהר"); שיח' תאופיק אבו סאלח (להלן: "שיח' תאופיק"); שיח' פאיז אבו סאלח (להלן: "שיח' פאיז"); ומר שבלי אבו סאלח (להלן: "שבלי"). שיח' טאהר, שיח' תאופיק, שיח' פאיז ושבלי הקדימו והגישו תצהיר עדות ראשית שלהם (נ/4, נ/5,נ/6 ו – נ/7 , והכל בהתאמה).
הפן העובדתי-הראייתי
9.התובעים העידו, בכתב ובעל פה, באשר לזכויותיהם במקרקעין. אליבא דתובע 1, אביו, המנוח סעיד קדמאני, קנה ביום 24.3.1973 את המקרקעין מהמנוח יוסף נעמאן, בהתאם לחוזה המכר (ת/1- נספח א'). וכן, המנוח סעיד קדמאני קנה (ביום 18.4.1974) מקרקעין אחרים מהמנוח יוסף נעמאן, שהם גם נמצאים באזור אל שמיס, וזאת בהתאם לחוזה מכר מקרקעין בכתב (ת/1 – נספח ה'). המנוח יוסף נעמאן קנה, בזמנו, את המקרקעין מבעליהם הקודמים וזאת בהתאם לשלושה חוזי מכר מקרקעין בכתב: הראשון מיום 26.1.1959; השני, מיום 10.1.1960; והשלישי מיום 25.10.1962 (ת/1, נספח ז') (להלן: "שלושת החוזים"). המנוח סעיד קדמאני הכשיר את המקרקעין ועיבד אותם עד לפטירתו ביום 18.3.1990. המקרקעין עברו לתובעים בירושה בהתאם לצו הירושה. בזמנו, המנוח יוסף נעמאן מכר חלקת קרקע למר מהנא מנסור אבו סאלח, באזור אל שמיס, והגובלת, מצדדים מערב ודרום, את המקרקעין. לפי תצלומי אוויר משנים 1967 ו- 1969 רואים, כי המקרקעין הם חלקת קרקע נפרדת מחלקות אחרות.