קדוש קסאי נ' נקש

פסק דין

בפני תביעתה של התובעת, תופרת במקצועה, כנגד הנתבעת, לקוחתה, אשר הוגשה על הסך של 6,000 ₪, לפיצוי בגין ביטול עסקה של השכרת שתי שמלות ערב.

לטענת התובעת, הזמינה ממנה הנתבעת שתי שמלות ערב, עבורה ועבור ביתה, לאירוע משפחתי שהיה מתוכנן בסמוך לאחר מועד ההזמנה.

לטענתה, כעולה מכתב התביעה, לאחר שבוצעו פעולות תפירה שונות על ידי התובעת או מי מטעמה, ובהן גזירתו של בד שנבחר על ידי הנתבעת לשמש כעליונית ו/או כתוספת או מכפלה לאורכה של השמלה, התחרטה הנתבעת וביקשה לחזור בה מן העסקה.

למרות האמור לעיל, הנתבעת, לטענתה, איפשרה לתובעת לבחור שמלה שלישית, ואולם, ביום האירוע לא הגיעה הנתבעת לחנותה של התובעת ליטול את השמלות.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה מטעמה, אך התייצבה לדיון ההוכחות וטענה כי לדידה הסך של 500 ₪ אשר שילמה כמקדמה "מכסה", כלשונה, את עבודות התפירה שביצעה התובעת, וכי שמעה מפי התובעת כי ממילא נעשה שימוש בשמלה על ידי לקוחה אחרת ולא נגרם לתובעת הפסד כלשהו.

הנתבעת הוסיפה כי נגרמה לה עגמת נפש רבה בשל השתלשלות האירועים, וכי המסמך עליו חתמה מכיל כיתוב באותיות קטנות מאוד.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו ושמעתי את עדויות התובעת והנתבעת בפני, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,200 ₪ (שהוא ההפרש בין סכום העסקה – 1,700 ₪, לבין מה ששולם על ידה כמקדמה – 500 ₪).

בטופס ההזמנה עליו חתמה הנתבעת, שכותרתו: "הסכם הזמנת בגדי ערב" מצויין במפורש כי "אין אפשרות ביטול הזמנה לאחר גזירת הבד, לאחר גזירת הבד יחייב את המזמין במלוא סכום העיסקה".

תנייה זו אף משתלבת עם הגיונה של ההוראה שבתקנה 6(א)(2) תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 ולפיה: "זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי -...

(2) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות;" (ההדגשות שלי – י.ב.).

אינני מקבל את טענתה של הנתבעת לפיה הכיתוב בהסכם ההזמנה קטן מדי, שכן היה עליה לשאול, אם כך, את התובעת, על מה היא חותמת ומה תוכנו של המסמך.

הלכה פסוקה היא שאין לקבל טענה לפיה אדם לא טרח לקרוא על מה הוא חותם אלא במקרים קיצוניים ביותר (ראה למשל ע.א. 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נ"ד (2) 559; ע"א 467/04 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113). 

מנגד, אינני מקבל את טענות התובעת לפיהן יש לחייב את הנתבעת בסכום מופרז של 6,000 ₪, שכן הדבר מנוגד לתוכן ההסכם לפיו במקרה של הפרה יחוייב הלקוח במלוא סכום העיסקה ולא מעבר לכך, ואף הטענות הסתמיות שהעלתה בדיון בדבר עלות הבד, החומרים או זמנה של התופרת לא נתמכו באסמכתאות כלשהן.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, בהתאם להסכם בין הצדדים, סך של 1,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27/2/2013 ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד תשלם הנתבעת לתובעת סך של 300 ₪ בגין הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: