קדוש נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 04/09/12 על ידי השופט אינאס סלאמה – (ס.נ), בתיק 7201-01-12.

2.המערער זומן לבית משפט קמא, לא התייצב ועל כן נידון בהיעדרו לעונשים הבאים:

קנס כספי בסך 900 ₪, פסילה בפועל למשך חודש ימים, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, הופעלו 4 חודשי פסילה על תנאי במצטבר.

המערער ביקש ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. בית משפט קמא החליט ביום 12/12/12 לדחות את הבקשה.

3.יש לציין כי ביום 28/10/12 עובר להגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, הגיש המערער בקשה לביטול תוספת הפיגורים ובית משפט קמא נעתר לבקשתו.

4.כאמור, הערעור מופנה כנגד ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.

ההליך בבית משפט קמא:

5.נגד המערער הוגש כתב אישום בגין נסיעה במהירות העולה על המהירות המותרת במקום ובכך ביצע עבירה בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

6.העבירה בוצעה ביום 29/11/11, במהלך נסיעתו בכביש 70 מיוקנעם לכיוון אליקים. המערער נסע במהירות של 138 קמ"ש כאשר המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש.

7.המערער זומן לדיון ליום 14/03/12, אך מבדיקת תיק בית משפט קמא לא מצאתי כי במועד זה התקיים דיון. מתברר כי הדיון נקבע ליום 04/09/12 אליו זומן, אך לא דרש את הזימון. על כן, הורשע בהיעדרו ונדון לעונשים שפורטו לעיל.

8.בית משפט קמא דחה את בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, תוך שהוא קובע כי המערער זומן כדין ולא התייצב, לאחר גזירת דינו בהעדרו הוא ביקש ביטול תוספת הפיגורים ובקשתו נתקבלה. המערער הפקיד את רישיונו ולכן לא מצא בימ"ש קמא בסיס לבקשה דנן.

טענות הצדדים:

9.המערער סבור כי בית משפט קמא טעה משקבע כי הוא זומן כדין. המערער לא יכול היה לדעת על הזימון ליום 04/09/12, ועל כן, הקביעה כי הוא זומן כדין מוטעית מיסודה.

10.נימוקיו של בימ"ש קמא לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, אינם יכולים לעמוד, לדעת המערער.

11.המערער תהה מדוע מכתב הנושא תאריך 10/09/12 שלפיו זומן המערער ביום 04/09/12, יהווה זימון כדין.

12.עוד טען המערער כי טעה בית משפט קמא משהפעיל את עונש הפסילה שהוטל על המערער בבית משפט בבאר שבע בתיק תת"ע 7799-09, למרות שהתנאי היה על סף סיום.

13.המערער לא קיבל את יומו בבית המשפט ולא זומן כדין על כן, יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בימ"ש קמא וכן את פסק הדין.

במהלך שמיעת הערעור, אפשרתי למערער לפנות לרשות הדואר ולבדוק מה עלה בדבר הדואר. ממכתב רשות הדואר עולה כי לא קיים רישום או מעקב ביחס להודעה השנייה. הרישום מתייחס להודעה הראשונה.