קדוש נ' אסייג ואח'

פסק דין

תביעה כספית על סך 294,600 ₪ , עיקרו של הסכום בגין השבה כספית של תמורת חוזה: התובע טוען שהחוזה בוטל כדין בשל הפרתו על ידי הצד שכנגד. עסקינן בחוזה מכר של זכויות במסעדה, או למצער מחציתן. הנתבעים מתגוננים בטענה כי התובע הוא שהפר החוזה.

גרסת התובע

1. התובע (להלן גם: "ירון") הינו תושב חוזר מארה"ב אשר חיפש, עם חזרתו לארץ, אפיק להשקעת כספו. בראשית חודש ספטמבר 2007, מצא התובע מודעה באינטרנט בדבר מכירת המסעדה התאילנדית "פאטיה" הנמצאת בזכרון יעקב, אשר בבעלות הנתבעת 3 פאטיה בע"מ (להלן: "החברה"). בעלי המניות בחברה הינם אשה בשם לין, המחזיקה ב-50% ממניות החברה, הנתבע 2 (להלן: "ערן") ומר יואל מלול, בן דודו, המחזיקים כל אחד ב-25% ממניות החברה. הנתבע 1 (להלן: "ג'וני") הינו אביו של הנתבע 2, והוא זה אשר נהל את המסעדה בפועל.

בעקבות המודעה, יצר התובע קשר עם ג'וני, אשר היה ממונה על המו"מ, והשניים נפגשו במסעדה בראשית חודש אוקטובר. בפגישה מסר ג'וני לתובע נתונים אודות המסעדה ואף את כתובת ושם רוה"ח של המסעדה. לטענת התובע, ג'וני סיפר לו כי החליט למכור את המסעדה משום שנמאס לו לעבוד שעות רבות ביום, לרבות סופי שבוע. התובע הביע עניין ברכישת המסעדה, ולאור זאת החל לנסות ולהשתלב בה, החל מחודש אוקטובר 2007, תוך שהוא לומד את אופן הפעולה שלה, דרך הניהול, הלקוחות, הספקים והעובדים.

2. לאחר שנוהל מו"מ, הסכימו הצדדים כי התובע ישלם סך של 205,000 ₪ בעבור רכישת המסעדה, כאשר סכום זה כולל את מלוא הציוד, המלאי, המוניטין והעובדים. היינו במלים אחרות, מלוא הזכויות במסעדה.

בהתאם, חתמו הצדדים זכרון דברים ביום 16.09.07, אשר עיגן את עיקרי ההתקשרות, ובמסגרתו שילם התובע סכום של 30,000 ₪ כמקדמה המוכיחה רצינותו וכוונתו להתקשר בעסקה. אלא שלאחר החתימה על זכרון הדברים, התברר לתובע כי בפועל רשומה בעסק שותפה שלישית, הלוא היא לין, שהנה בעלת 50% ממניות החברה. יש מחלוקת בין הצדדים מי חתם על זכה"ד: אמנם אין חולק, והדבר עלה גם מעדויות הנתבעים, כי ג'וני הוא שניהל המו"מ, והוא שהיה "המוציא והמביא", ולא ערן בנו, למרות שג'וני לא היה רשום כבעל מניות החברה. אולם בעוד שהנתבעים טוענים שערן הוא שחתם על זכה"ד, טוען התובע שהמסמך נחתם על ידי ג'וני. בפועל יש למחלוקת חשיבות משנית, שכן כפי שיחוור מסקנתי הנה שזכה"ד עלה כדי הסכם מחייב ביחסים שבין התובע לבין ג'וני – כאשר האחרון הוא שהיה הבעלים בפועל של מחצית הזכויות במסעדה – להבדיל מהרישום הפורמאלי של מחצית ממניות החברה ע"ש ערן ויואל; והבנות זכה"ד היו מקובלות על שני הצדדים (התובע וג'וני) כהסכם מחייב. שניהם פעלו כדי להוציאן לפועל עד פרוץ הסכסוך.

אציין כבר כעת כי גרסת התובע לפיה למד כביכול רק לאחר חתימת זכרון הדברים, על קיומה של לין כבעלת 50% מן הזכויות במסעדה – הנה תמוהה (סע' 7 לתצהיר התובע). כך, לפי שבזכרון הדברים גופו נזכר בפירוש שמדובר על מכירת 50% בלבד מן המניות. מכל מקום, לגרסת התובע, הנתבעים טענו בפניו כי אין ללין כל חלק ברכוש או במוניטין והיא מועסקת כטבחית, המשתכרת 8,000 ₪ בחודש.

מציין התובע כי בהמשך, במהלך חודש אוקטובר 2007, חתמו הצדדים על הסכם, לפיו נמכרה המסעדה על תכולתה, לרבות המוניטין שלה, בסכום המנוי לעיל. בהתאם להסכם, שילם התובע לנתבעים סך של 130,000 ₪ בשלושה שיקים:

30,000 ₪ ביום 16.09.07 (מקדמה)

60,000 ₪ ביום 11.10.07

15,000 ₪ ביום 16.10.07

25,000 ₪ ביום 16.10.07

ובנוסף, העביר התובע לג'וני את הבעלות ברכבו הפרטי, מאזדה משנת 2005, ששוויה הוערך ב- 75,000 ₪, כהשלמה לסכום העסקה.

3. התובע טוען, כי הוא מילא את חלקו על פי ההסכם ושילם לג'וני את כל התמורה המוסכמת, מה שהיה אמור לגרום להעברת מלוא הזכויות במסעדה לידיו ביום 15.10.07. אלא שג'וני סירב להתפנות מהמסעדה, המשיך לנהוג בה מנהג בעלים, השיב לעבודה את אחד העובדים שהתובע פיטר, המשיך לבצע הזמנות ולקח לעצמו את הפדיון היומי. בנוסף טוען התובע, כי בניגוד להצהרות המנויות בהסכם המכר, מידי פעם היו מגיעים מעקלים מטעם לשכת ההוצאה לפועל למסעדה וסוחרים נוספים אשר דרשו תשלום בעבור הסחורה שסופקה למסעדה.

כמו כן, הסתבר לתובע כי לין לא ידעה על מכירת המסעדה, ומשגילתה את הדבר, כעסה מאוד, עזבה את המסעדה ולא שבה יותר. התובע מציין, כי במשך כחודש ימים הפציר בג'וני לחדול ממעשיו ולכבד את ההסכם, אולם האחרון התעלם מדרישתו זו. כאשר התובע עמד בתוקף על זכויותיו, נתקל באיומים מפני תקיפה פיזית. לבסוף, הודיע התובע לג'וני כי הוא מבטל את העסקה ולא יגיע יותר למסעדה.

4. ביום 05.12.07, עת הגיע התובע לפגישה עם ידידה בסביבת המסעדה, הפתיע אותו ג'וני עת נכנס בכוח לרכבו, נתן לו אגרוף בפניו ואילץ אותו לנסוע לכיוון ביתו של ג'וני. לטענת התובע, חשש לחייו, ובמהלך הנסיעה ביצע פניית פרסה לכיוון הכביש הראשי ונעצר בכביש. ג'וני שלף את מפתחות המכונית והותיר את התובע בכביש. התובע נאלץ להזמין משטרה, ולאחר מכן פנה לבית החולים הלל יפה לקבלת טיפול בגין אירוע התקיפה.

5. התובע טוען כי ג'וני הפר באופן גס את ההסכם, בכך שהמשיך לנהוג כבעל המסעדה ולהפעיל אותה, נטל את הכנסותיה לעצמו, ולא שעה לבקשות התובע למסור לו את המסעדה. לאור הפרה זו, טוען התובע כי קמה לו הזכות לבטל את החוזה כאמור בסעיף 7 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973. כמו כן טוען התובע כי ג'וני נהג עמו בחוסר תום לב במו"מ בכך שידע כי אין בכוונתו להעביר את המסעדה. בנוסף טען התובע טענת הטעיה לפיה ג'וני הטעה אותו עת הציג בפניו מצג שווא לפיו תועבר לידיו הבעלות במסעדה מיד לאחר חתימת ההסכם. התובע פעל בהסתמך על המצג הנ"ל, שילם ממיטב כספו עבור המסעדה, הוציא הוצאות למימון שכ"ד לעובדים ולעצמו, רכש סחורה והוציא הוצאות נוספות.

6. לאור כל האמור, דורש התובע כי הנתבעים ישלמו לו את הסכומים הבאים:

החזר תשלום התמורה ששולמה עבור המסעדה - בסך 205,000 ₪.