קדוש נ' "אלעד ברק" - שרותי חשמל ותקשורת בע"מ

פסק דין

1.תביעת התובע בתיק שלפנינו התייחסה לזכאותו של התובע לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת מ- 13/4/03 ועד 31/12/09.

כמו כן, תבע התובע סכום, שלטענתו, הגיע לו בגין זקיפת שווי רכב מוטעית, וסכום בגין עוגמת נפש.

בסיכומיו זנח התובע את תביעותיו, בהתייחס לזקיפת שווי רכב מוטעית, וכן את טענותיו באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש, כך שתביעת התובע, בסופו של דבר, מתייחסת, אך ורק לזכאותו לפיצויי פיטורים.

2.הגם שאין צורך להתייחס לעילות תביעה שנזנחו בסיכומים, נציין כי בהתייחס לשווי שימוש ברכב, לא הביא התובע ראיה כלשהיא כי הפחתה בתלוש השכר היתה שגויה וטענותיו בעניין אינן ברורות.

התובע לא צירף לתצהירו מסמך כלשהו ממנו ניתן ללמוד כי קיימת טעות בחישוב במרכיב זה בסדר גודל של 230 ₪ לחודש, כפי שטען בכתב תביעתו.

3.אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע התפטר מעבודתו.

מהי אם כן, טענת התובע באשר לזכותו לפיצויי פיטורים, למרות שהוא זה שהתפטר?

בכתב התביעה המקורי שהוגש על ידי התובע ב- 24/11/10 (כשנה לאחר התפטרותו), טען התובע, כי במהלך החודשים 9/09 ו- 10/09 הופחת שכרו לסכום של 6,000 ₪ ברוטו, כאשר קודם לכן עמד שכרו על 8,000 ₪ ברוטו, וכי לא קיבל תשובות ענייניות באשר לסיבה להפחתה.

התובע טען, כי כאשר הוא או עובדים אחרים העלו טענות באשר לשכרם, היתה ההתבטאות כלפיהם (ודוק - לא רק כלפיו), שאם לא טוב להם הם יכולים לעזוב.

התובע אף טען שנתקל ביחס משפיל ובגלל יחס זה, שמהותו לא פורטה בכתב התביעה, וכן בגלל ההפחתה בשכרו, הוא החליט להתפטר.

4.במעמד הדיון המוקדם לפני כב' הרשמת דרוקר, עלתה, לראשונה, טענת התובע, כי בעבר קיבל שכר גלובלי, וכי השכר שונה לשכר שעתי.

מחקירתו הנגדית של התובע עולה, כי התובע עבד שלוש שנים לפחות, על בסיס שכר שעתי (עיין עמ' 8, ש' 28 לפרוטוקול).

התובע הגיש כתב תביעה מתוקן, אולם גם בו קיימת חזרה על אותן טענות על פיהן היתה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו של התובע, שמהותה הפחתה בשכרו מ- 8,000 ₪ ברוטו ל- 6,000 ₪ ברוטו.

נציין, כי בכתב התביעה המתוקן שהוגש לאחר מועד הדיון המוקדם הראשון, אין איזכור לטענת התובע על קבלת שכר גלובלי ומעבר לשכר לפי שעות, וכל תלושי השכר שצורפו לכתב התביעה המתוקן, מצביעים על קבלת שכר על בסיס שעתי.

בנסיבות אלה, וכאשר ברור, כי אף לגרסת התובע, הוא עבד במשך כשלוש שנים על בסיס שכר שעתי, הרי וודאי שמעבר זה לשכר שעתי, אינו יכול להיות הצדקה להתפטרות בדין מפוטר לאחר מספר שנים.

בנוסף נציין, כי התובע אף אישר בחקירתו הנגדית, ששכרו השעתי עלה במשך השנים מ-26 ₪ לשעה ל-38 ₪ לשעה (עמ' 8 סיפא ו-9 רישא לפרוטוקול).

5.הנתבעת בכתב הגנתה המקורי, כמו גם בכתב הגנתה המתוקן, טענה כי התובע, לפני התפטרותו, התלונן על כך ששכרו לא עלה, כפי שרצה.

לטענת הנתבעת, הוסבר לו שהמצב הכלכלי אינו מאפשר העלאת שכרו והתובע החליט לעזוב את עבודתו אצל הנתבעת, תוך שהוא מקים לאחר מכן עסק עצמאי.

באשר לשכר החודשים 9/09 ו- 10/09, טענה הנתבעת, כי השוואה של שכר היסוד, של השעות הנוספות וכן של מרכיב החופשה והחגים בכל אחד מהחודשים הרלבנטיים, יש בו כדי להצביע על כך ששכר הברוטו שקיבל התובע בחודשים אלה, לא נפל מהשכר בחודשים אחרים, מה גם שבחודשים 11/09 ו- 12/09, קיבל התובע שכר מלא.